|
Page:12
עת ע בתב : רתאצאו םאותב אסבאקב ינאתם הםותאו אתואצרה 12 כל סופר רותם את הנושא לשירות המשמעות הכוללת של יצירתו . הרופאים, החולים, המחלה, בית החולים, הם חומרי הגלם שאותם לש היוצר ומשעבד אותם לשירות המגמה הכוללת של יצירתו . עולם הבריאים מול עולם החולים ; כל העולם חולה ; האני החולה מול העולם הבריא ; מי שבריא היום עתיד לחלות מחר ; תחושותיו של האדם הנוטה למות ; ועוד ניסוחים כוללים מסוג זה על מצבו של האדם בעולם . וכן, תפיסת הרופא כמרפא החברה ; הרופא כסמל הקדמה והנאורות, נציג המדע והרציונליות, ולעומתו, הרופא המועל בתפקידו בשליחות החברה ופועל לטובת עצמו . וכן, המחלות כמטאפורות המעידות על החולי של החברה והיחיד בתוכה ( על כך בהמשך ) . כך למשל, ג' שופמן , שדוגמאות מיצירתו תובאנה בהמשך, משתמש בנושא זה כדי להדגים את אחת מהשקפות היסוד המחשקות את יצירתו : התגברות יצר החיים וחמדתם לנוכח פני המוות ; כך למשל, שולמית לפיד, המתארת את הבנאליות של חיי היום יום ומצוקתם, ובמיוחד זו שהיא נחלתן של הנשים , באמצעות סצֵנה של בדיקה רפואית שעורך רופא גבר באישה . וכך, חנוך לוין, הרואה את העולם כהיררכיה של משפילים ומושפלים . כל מי שבכוחו להשפיל את זולתו – חש שהוא חי, חש שהוא משהו, חש שהוא עליון עליו . "הַשפל ככל יכולתך ! " עולמו מחצין את המתחים בין חיים ומוות ; בין בריאים וחולים ; בין חזקים וחלשים ; שולטים ונשלטים ; גברים ונשים . פחד המוות מאפיין רבות מדמויותיו . הקרבה שבין השקפת העולם של חנוך לוין לזו של ג' שופמן טרם נחקרה . בנושא זה, אולי יותר מבנושאים אחרים, רבים הם הסופרים לעת מצוא הכותבים ספר על חוויית המחלה שלהם או של בני משפחתם או של ידידים, או מנקודת מבטו של הרופא . זוהי חוויה כל כך עזה וטוטאלית, עד שהיא דורשת פורקן ממי שחווה אותה, והוא חש עצמו מחויב להעלותה על הכתב למען עצמו ובמיוחד למען הרבים . מטרותיו : ללמד מניסיונו המוצלח את האחרים : כיצד נחלץ מן המחלה או מן הפציעה הקשה וחזר לחיים . בניסוחים כגון : "ניצחתי את הסרטן" ; או שיקמתי את עצמי ואת יכולת התנועה שלי לאחר שהרופאים אמרו נואש ועוד מסוג זה . כגון, ספרו של אברהם בן - ארצי, נפילה מצוק גבוה ( 1983 ) ; או להיפך, ללמד מניסיונו הכושל את כל האחרים, כמי שבן משפחתו לא הבריא : ממה להיזהר . לספרים מסוג זה יש גם מטרות נוספות, כגון להתנקם ברופאים ובמוסדות הרפואה על טיפולם הכושל בבן משפחתו ; לנסות לתקן את עולם הרפואה, שלא יחזור על השגיאות שהוא היה עֵד להם . ביניהן : אדישות הרופאים, התנשאות, חוסר רגישות, ביטחון מופרז, אי התחשבות ברגשות החולים ובני משפחתם . כגון, ספריהן של אילנה המרמן, במזל סרטן : מסע לבלי שוב ( 2001 ) בשיתוף עם יורגן ניראד, ושל רחל חלפי, תמונה של אמא וילדה ( 2010 ) .
|

|