|
|
Page:11
רתאצור ל ותאוו קאתבו ואיתבפ : עאל רתואצר אר ונואוא יםותאו רעיתבו 11 ביצירתו של עגנון, הוא מרתק ומחכה עדיין למחקר מקיף שיתעמק בו, ואולי גם יסביר את פשר יחסו העוין לעולם הרפואה . ב . שלוש נקודות מבט כל דיון בנושא עולם הרפואה בראי הספרות בכלל, ובראי הספרות העברית בפרט, חייב להיות מחולק בין הספרות הנכתבת משלוש נקודות מבט שונות : 1 . מנקודת מבטו של הרופא ; 2 . מנקודת מבטו של החולה ; 3 . מנקודת מבטם של בני משפחת החולה . גם נקודות מבט אלה, נחלקות חלוקות משנה לפי עקרונות חלוקה שונים . כגון, מי הוא הכותב ? האם הכותב הוא רופא שהוא גם סופר ? האם הכותב הוא סופר שהוא גם רופא ? האם הסופר הוא גם החולה ? האם הסופר הוא אחד מבני המשפחה ? האם הכותב הוא סופר מקצועי, המתאר מנקודת ראותו את הרופא, החולה והמשפחה ? מכיוון שאין מי שלא חווה מחלה שלו ושל אחד מבני משפחתו, ושלא אושפז אי פעם בבית חולים, הרי גם סופר "מקצועי", יש לו מבט חווייתי על הנושא וגם הוא "מעורב" . וכן : מי הוא החולה ? – ילד ? אישה ? אדם צעיר ? מבוגר ? זקן ? חולה ? פצוע ? חייל ? מהי המחלה ? – חשוכת מרפא ? מיוסרת ? מידבקת ? ושאלות נוספות כגון : האם נפצע במלחמה ? בתאונה ? נדבק ? מחלה תורשתית ? מחלת נפש ? שיגעון ? המיקום : האם החולה נמצא בביתו ? בבית חולים ? במוסד סיעודי או שיקומי ? במקום אחר ? העין הרואה : מי מבני המשפחה מתאר את המחלה : אחד ההורים ; אישה ; בעל ; בן ; בת ; קרוב משפחה אחר . אפשרות אחרת : המחלה מתוארת מנקודת מבטו של הסופר כמספר עֵד, בלתי - מעורב או מעורב למחצה . המקום והתפקיד ביצירה : מי הוא העומד במרכזה של היצירה – רומן, סיפור קצר, שיר – רופא, אחות, חולה, בן משפחה, המחלה, מערכת היחסים . אלה רק מקצת האפשרויות שיש לתת עליהן את הדעת כשבאים לדון בנושא מורכב ועשיר זה של "עולם הרפואה בראי הספרות" . מובן שלכל "מבט" נקודת ההשקפה שלו על עצמו, על מחלתו, על הרופאים והאחיות המטפלים בו, על החולים האחרים הנמצאים בקרבתו, על בית החולים, בית המרפא – ועוד כהנה וכהנה אפשרויות . אחד הכללים הראשונים הוא שבכל דיון ביצירת ספרות הדנה בנושא זה, חייבים לברר תחילה מאיזו נקודת מבט נכתבת יצירה זו ומה הקשר של הכותב לנושא . מרגע שהובחנה נקודת המבט, הבנת היצירה, משמעותה ודרכי עיצובה נעשים ברורים ומובנים יותר .
|
|