|
|
Page:10
עת ע בתב : רתאצאו םאותב אסבאקב ינאתם הםותאו אתואצרה 10 המספר ממהר אליו בשעה שמונה וחצי, כיוון ש"בתשע שעות דרכו של הרופא לילך אצל חבריו ושותה עמם כל הלילה" ; וכן : "וראיתי שקרבה השעה התשיעית ובתשע שעות הרי דרכו של הרופא לילך לקלוב שלו ולהשתכר" . מתוך פתיחת הסיפור השני : "מירל האלמנה שכבה ימים רבים חולה . רופאים ורפואות אכלוּאת יגיעהּואת החולָה לא רפאו . אלוקים שבשמים ידע את מכאובה וּנטלה מן העולם . " כאמור, אלה מוּבאות מנקודות מבט שונות : הראשונה – מתוך נקודת מבטו של סופר - רופא ; השנייה – מנקודת מבטו של חולֶה, במקרה זה חולָה ; השלישית, הכוללת שתי מובאות – מתוך נקודת מבטו של בן משפחה של חולה . למותר להוסיף שאלה שלוש נקודות מבט שונות, שלכל אחת מהם התייחסות שונה לרופאים, לרפואות ולדרך הטיפול . כעת נפתור את החידות : למי שייכות ציטטות אלה ? הציטטה הראשונה היא פרי עטו של הסופר - הרופא אכסֶל מוּנתֶה ( 1857 - 1949 ) , הידוע לכולם מן הווילה שבנה באנא - קַפרי, ומספרו מגילת סן מיקֶלֶה ( 1929 ) שהִכתיב בהיותו עיוור . דברים ברוח זו נכללו באנתולוגיה, שתוזכר בהמשך, פרי עטו של הרופא הסופר ויליאם קרלוס ויליאמס : הלכה למעשה, בתרגומו של עודד פלד, עמ' 273 - 279 : "המניע שלי לעיסוק ברפואה לא היה מעולם מרדף אחר ממון ; זה היה בלתי אפשרי עבורי . " הציטטה השנייה, פרי עטה של המשוררת ברכה רוזנפלד, שהיא גם חולת סרטן ועוברת טיפולים לא קלים . השיר "בִּיוֹפְּסְיָה", מתוך ספרה : אחר כך הייתי בראשית, הוצאת ספרא, תש"ע 2010 , עמ' 19 . בשיר קצרצר אחר : "הגדרה חדשה לאושר" ( עמ' 62 ) היא כותבת : "זה כל כך פשוט - / לצאת אל הרחוב / להִכּנס לַמכונית / ולדעת / שהיום לא נוסעים / אל בית החולים . " הציטטה השלישית, שכללה שתי מובאות, היא פרי עטו של ש"י עגנון . הראשונה – מתוך סיפורו : ״אל הרופא״ ( תרצ"ב 1932 ) , שנכלל בספר המעשים, בתוך הכרך : "סמוך ונראה", עמ' 106 - 107 . השנייה – מתוך פתיחת סיפור פשוט ( תרצ"ה 1935 ) . וכידוע, הפתיחה היא המשאירה את הרושם העז ביותר ועקבותיה ניכרים לאורך כל הסיפור . כפי שעולה משתי מובאות אלה, שרבות כמותן מפוזרות בכל יצירותיו, עגנון לא אהב רופאים ולא האמין בהם . בהערה מוסגרת אומר שנושא זה בלבד, רופאים ורפואות
|
|