|
|
Page:13
תורנה תוכנה פ תכ סהנ שה וכנור ס ש ענכש 13 Of earnest grasping, would, if it were cold And in the icy silence of the tomb, So haunt thy days and chill thy dreaming nights That thou wouldst wish thine own heart dry of blood So in my veins red life might stream again, And thou be conscience - calmed—see here it is— I hold it towards you . John Keats הוא כתב סונטה מלאת כאב וסבל לידידו ביירון : Sonnet To Byron Byron ! how sweetly sad thy melody ! Attuning still the soul to tenderness, As if soft pity, with unusual stress, Had touch'd her plaintive lute, and thou, being by, Hadst caught the tones, nor suffer'd them to die . O'ershadowing sorrow doth not make thee less Delightful : thou thy griefs dost dress With a bright halo, shining beamily, As when a cloud the golden moon doth veil, Its sides are ting'd with a resplendent glow, Through the dark robe oft amber rays prevail, And like fair veins in sable marble flow ; Still warble, dying swan ! still tell the tale, The enchanting tale, the tale of pleasing woe . " John Keats לורד גורדון ביירון ( 1788 - 1824 ) , משורר רומנטי שנולד עם מום ברגלו ( רגל קלובה - club foot ) , סבל מתסמונת בי - פולרית, שתה לשוכרה, ייתכן שגם סבל מבולמיה . הוא נע ונד באירופה, ברחבי האימפריה העותומנית, השתתף במרד היווני, ומת ביוון ממחלה
|
|