|
|
Page:12
י ןחיח : יע ומי ןיחוב יעחהי יע המ ומע חומה לח מיע ןמיע חומה לע 12 אף - על - פי שהרופאים שבו והסבירו לי שהניתוח הוא פשוט יחסית בשל מיקומו של הגידול, חשתי שבפועל המצב מסובך ומסוכן הרבה יותר, שהרי פותחים את הראש . . . ובכל זאת הצלחתי למצוא עניין בעניינים חדשותיים, פוליטיים ובענייני דיומא . הסתמיות של הגידול הפריעה לי, והייתי רוצה לייחס לו משמעות רבה יותר . למה דווקא אירע לי הדבר ? אולי, הרהרתי, מפני שמתמיד התעקשתי על מחשבה עצמאית לחלוטין שהעמיסה עומס יתר על מוחי . הציפייה לניתוח עברה עליי תוך הקפדה על שליטה עצמית ושמירה על שקט נפשי, ותוך כדי כך עשיתי לי סיכום חיים וניסיתי לברר לעצמי אם עשיתי משהו בחיי למען האנושות . נזכרתי במסעי לרואנדה, מלווה בחבורה של חיילים וחיילות, רופאים ורופאות, חובשות וחובשים אל עבר בית יתומים שכל דייריו מוכי כולירע . המסע לרואנדה שינה אותי : אי אפשר לראות עשרות אלפי מתים נערמים בכל מקום, אלפים של גוויות מוטלות לפניך, מבלי להשתנות . רוב הילדים בבית היתומים ניצלו לאחר שקיבלו בבית החולים הישראלי שנבנה שם עירויי נוזלים . כמה קל להמית וכמה קל להחיות . ד"ר לימור שריר : כיצד אתה רואה לאור ניסיונך את היחס רופא - חולה ? יוסי שריד : חשיבות היחס רופא חולה עמדה לנגד עיני כאשר המנתח הסביר לי את כל המוצאות אותי בסבלנות ובהתחשבות . אני נזכר באשפוז קודם, בשל חסימת מעיים, במחלקה פנימית בבית חולים אחר . הושלכתי לחדר הכי צפוף והכי מאוכלס, כאשר לכל אחד מן העוברים והשבים היה מה לומר עליי . חשתי כקוף בכלוב של גן חיות . מנהל המחלקה, שהגיע באיחור רב ומתריס, היה חמור סבר במיוחד ולא החליף עמי מילה, ולא היה מסוגל להסתיר את התיעוב שרחש לי . הפרופסור היה חמוץ כמו לימון שהחמיץ אף את סביבתו . גם הרופאים האחרים נהגו בי בצורה דומה בשל הדוגמה שהיווה עבורם מנהל המחלקה . הם נראו לי כרוחות רפאים . בדיעבד התברר שמנהל המחלקה היה בעל נטיות פוליטיות ימניות קיצוניות . ד"ר לימור שריר : שבועת הרופאים מחייבת את הרופא לטפל ללא הפליה בכל חולה . אין הרופא רשאי להבחין גם בין נטיות פוליטיות כאלו ואחרות של אדם, כנאמר בשבועת הרופאים בנוסח של של פרופ' היילפרין, המשמש לשבועתם של בוגרי הרפואה בארץ : על משמרתכם הופקדתם יומם ולילה לעמוד לימין החולה במצוקתו ובכל עת ובכל שעה . ושמרתם עד מאוד חיי אדם מרחם אמו, והיה שלומו ראש חרדתכם כל הימים . ועזרתם לאדם החולה באשר הוא חולה, אם גר ואם נוכרי, אם אזרח נקלה ואם נכבד . והשכלתם להבין לנפש החולה ולשובב את רוחו בדרכי תבונות ובאהבת אנוש .
|
|