|
Page:10
י ןחיח : יע ומי ןיחוב יעחהי יע המ ומע חומה לח מיע ןמיע חומה לע 10 של "בלבול וטשטוש חושים" . כמו כן חשתי בכובד ראייה ועייפות לאחר קריאה . אשתי שחשה שמצבי אינו רגיל גרמה להחשתי לבדיקות בבית חולים . מעניין שהוגדרתי בעבר כהיפוכונדר, ובזמנו אף נבחרתי ל"נשיא אגודת ההיפוכונדרים" אף שהניחוש ההיפוכונדרי שלי היה דווקא מדויק : כל השנים שיערתי שדווקא לבי יבגוד בי ואכן לפני 20 שנה עברתי התקף לב שבגינו הייתי אמור להימחק מרשימת ההיפוכונדרים, שכן הייתי חולה באמת . כאבי הפנים שחשתי באירוע הרפואי האחרון החישו אותי לבדיקות אצל רופא השיניים שלי ואחר כך אצל רופא אף אוזן וגרון . משם הגעתי לרופאת המשפחה והופניתי על ידה למחלקה הנוירולוגית בבית חולים . ד"ר לימור שריר : מה העלו הבדיקות ? יוסי שריד : הבדיקות הכלליות לא העלו דבר והופניתי לבדיקת CT . שכבתי שם במתקן הצר, הארוך והמפחיד של ה - CT וחששי התעורר בי דווקא בשל התנהגותו מלאת הרוך של אבי, הממונה על הטכנאים, ששאל אותי אם אני חש בטוב . שמתי לב לנקודה מעניינת בפענוח בדיקות רפואיות : בבדיקות רפואיות "חיובי" פירושו רע בדרך כלל ו"שלילי" פירושו דווקא טוב . את האבחנה הראשונית שמעתי מאבי : "יש לך גידול בראש, גדול, ויש לך בצקת בראש כתוצאה מהגידול, שכנראה התפשטה מאוד בזמן האחרון" . לאחר שהתייעצתי עם הרופאים וביניהם עם רופא קרוב משפחה ואף עם הרב פירר הוחלט שעלי להתאשפז בדחיפות בבית החולים על מנת לעבור ניתוח להסרת הגידול . ד"ר לימור שריר : מה הייתה האבחנה המשוערת ? יוסי שריד : הגידול במוחי הוגדר כגידול שפיר . התחילו לספר לי בשבחו של הגידול, שאם נגזר על אדם להצמיח אותו, כי אז בחרתי לעצמי את הסוג הכי טוב : "לא ממאיר, ממוקם בקדמת הראש באונה הימנית, וזה עדיף על הימצאות באונה השמאלית . " הגידול מרוחק ממרכזי המוח היותר רגישים ועל כן לכאורה לא תהיה סכנה, לראייה, לשמיעה ולמרכז הדיבור . ד"ר לימור שריר : כיצד חשת ? יוסי שריד : המנתח שנבחר לנתח אותי, המשמש מנהל המחלקה הנוירוכירורגית בבית החולים, בדק אותי והסביר לי בפרוטרוט על הניתוח, ואני זוכר שאף הזהיר אותי שרוב החולים לאחר ניתוח כזה עלולים ללקות בדיכאון . הייתי משוכנע שלי זה לא יקרה . דיפרסיה אצלי זה רק עניין של החלטה, של משמעת פנימית מחמירה . תמיד תהיתי מה קורה לאדם כאשר מבשרים לו בשורת איוב על מצב בריאותו . איך הוא מגיב שתמו ימיו לגווע . להפתעתי קיבלתי את "הבשורה" בשוויון נפש . עשיתי השוואה למצבי העכשווי לעומת מצבי בעת התקף הלב שעברתי . חשתי אז כאב עז ובלתי נסבל
|

|
|