|
|
Page:12
שילוב בינה מלאכותית במצבי חירום : מבט ביקורתי 12 ביעילות עם מורכבות, הם יכולים להאיץ את ההבנה של אירועי אסון מתפתחים על סמך ניתוח של כמויות גדולות של נתונים ממגוון מקורות ואף להציע פעולות פרו- אקטיביות להפחתת סיכון אסון ( Disaster Risk United Nations 2016 ( ) Reduction – DRR ) . הפיתוח והשילוב של הטכנולוגיות הללו במערכות חוסן מצריכים מאמצים רבים והשקעות נרחבות, וכך גופים שונים נרתמו לפתח את התחום : למשל, איגוד התקשורת הבינלאומי של האו"ם ( The International Telecommunication Union – ITU ) השיק קבוצת עבודה בנושא AI לניהול אסונות טבע כדי לבצע מחקרים הקשורים לחוסן . קבוצה זו מבקשת לגבש פרקטיקות מומלצות ( best practices ) לשימוש במערכות בינה מלאכותית לצורך "סיוע באיסוף נתונים וטיפול בהם, שיפור המודלים על פני היקפים שונים של מרחב וזמן ומתן תקשורת יעילה" . 2 קבוצות מחקר נוספות החלו להפעיל בינה מלאכותית בניהול אסונות במטרה לנהל תשתיות פיזיות, לפקח על בניית מערכים למשלוחי מזון וכדומה, וכן לצורך תמיכה במצבם הגופני והנפשי של הנפגעים . 3 כמו כן פורסמו ספרים ומאמרים רבים בנושא, 4 ויוזמות מסחריות פיתחו יישומים מבוססי בינה מלאכותית לניהול אסונות . 5 חלק מן הכלים הללו נבחנו באסונות טבע . 6 קשה לחשוב על פיתוח מערכות חוסן ממוחשבות ללא התייחסות להיבטיהן האנושיים והחברתיים של המערכות הללו . זו נקודת המוצא של החוקר סולפיקר אמיר שבוחן את מושג החוסן בהקשר של מערכות טכנולוגיות . בהקדמה לספרו The Sociotechnical Constitution of Resilience ( "המבנה הסוציו- טכני של החוסן" ; 2018 Amir ) הוא מצביע על שתי גישות עיקריות למושג זה : האחת, שמקורה במדעי החברה, מתייחסת לאופנים שבהם נסיבות חברתיות, תרבותיות, כלכליות ופוליטיות מעצבות את יכולתו של האדם להתגבר על אסונות ; השנייה מקורה בתחומי המדע וההנדסה, והיא מתייחסת לחוסן כבעיה שאמורה להיפתר באמצעים טכניים המסתמכים על עמידותן של תשתיות מורכבות ומתיימרת לשפר את חוסנה של המערכת באמצעות נוסחאות ומודלים מתמטיים ( שם, 10 ) . אמיר מאמץ את טענתו של ברונו לאטור, שלפיה אי- אפשר להפריד בין ההיבט החברתי לבין ההיבט הטכני ( 2005 ; 1993 Latour ) , ולכן ההתייחסות העכשווית למושג החוסן חייבת להתבסס על מיזוג בין השניים . לפיכך, אמיר מציע להתייחס למושג החוסן כ"תכונה מובנית שמקורה במבנה היברידי שבו אנשים וקהילות מתערבבים בחומריות של הטכנולוגיה" ( 10 2018, Amir ) . הוא רואה בחוסן מאפיין המשתנה תדיר, שהוא תוצר של תהליך שלפיו "המבנה של ארגונים חברתיים וסידור המערכות הטכניות מעצבים זה את זה כל הזמן" ( שם ) . לפיכך החוסן יכול להיתפס כ"יכולת של אנסמבל סוציו- טכני להפוך מתצורה אחת לאחרת מול כוח הרסני" ( שם ) . מאחר שאלגוריתמים נתפסים גם כמבנים "סוציו- טכניים" שאינם יכולים להיות בשליטה מלאה של מומחיות טכנולוגית ( Bucher 2018 ) , ברור שמערכות חוסן שמשלבות אלגוריתמים יושפעו מגורמים חברתיים . בהמשך נטען כי לא רק האלגוריתמים הם חלק מן המבנים הסוציו- טכניים בהקשר של מערכות חוסן, אלא גם איגום המידע . איגום המידע, שהוא תנאי בסיס להפעלת מערכות AI , אינו יכול להיתפס רק כאתגר טכנולוגי, היות שהוא מהווה לעיתים קרובות אתגר חברתי ופוליטי . 2 ראו Focus Group on AI for Natural Disaster Management – FG - AI4 NDM . 3 ראו לדוגמה קבוצת המחקר ARTION במימון האיחוד האירופי ; מכון אלן טיורינג בבריטניה ; קבוצת מחקר לניהול אסונות ומעבדת החוסן העירוני מבוססת בינה מלאכותית באוניברסיטת A & M בטקסס ; קבוצת מחקר של מיקרוסופט, “AI for humanitarian Action” . 4 לדוגמה 2021 . Chaudhuri and Bose 2020 ; Kumar and Sud 2020 ; Abid et al . 2021 ; Lu et al . 5 לדוגמה CONCERN, BlueLine Grid ; Optima Predict software ; GLIMPS 1 . 6 דוגמת רעידות האדמה בנפאל ( 2015 ) , בצ'ילה ( 2015 ) ובאוגנדה ( 2015 ) , הוריקן אירמה ( 2017 ) וסופת האיאן בפיליפינים ( 2018 ) .
|
|