|
Page:11
ערבים, יהודים, ערבית | 11 בתוכנית לימודים מקיפה ויסודית ללימודי הערבית בבתי הספר העבריים טומנת בחובה פוטנציאל עצום, תרבותי-חברתי ואף פוליטי . הפרק השני מציג מחקר פעולה משתף שנערך בבתי ספר על-יסודיים בישראל ובחן כיצד התלמידים חווים את שיעורי הערבית בבית ספרם . תובנה חשובה העולה מהמחקר היא כי שיטת ההוראה אינה עונה על הצורך העיקרי של התלמידים שבחרו ללמוד ערבית : רכישת מיומנויות שיחה בשפה . לקונה זו ממלאת תפקיד בחיזוק תחושתם של תלמידים כי הערבית כפי שהיא נלמדת כיום היא מקצוע לימוד שולי ולא רלוונטי . בפרק השלישי מוצג חזון לתוכנית לימודים שמתייחסת לבעיות מצד המערכת ומצד התלמידים . התוכנית המוצעת כוללת התאמות ושינויים במטרות הלימוד, באוכלוסיית המורים ובאופן הכשרתם, בהיקף ההוראה, באופן ההוראה בכיתה, בחומרי הלימוד, בבחינת הבגרות ובמיומנויות הנרכשות . הפרק מקדם עקרונות לימוד שייתנו מענה לסוגיות ולתובנות שעולות בשני הפרקים הראשונים, עקרונות שנובעים מדיונים עם חוקרות וחוקרי הפורום . בין עשרות החוקרות והחוקרים הערבים והיהודים שהשתתפו במיזם זה היו מומחים בתחום הוראת הערבית, הוראת שפות זרות, חינוך, הכשרת מורים וייעוץ פדגוגי, וכן חוקרים ואנשי מעשה מהחברה האזרחית, מהאקדמיה, מהמינהל הציבורי ועוד . הדיונים התקיימו הן בקבוצות חשיבה גדולות והן בקבוצות מצומצמות וממוקדות . טיוטת הדוח נמסרה לעיונם של המשתתפים ונחתמה לאחר תיקונים, הערות והסכמה כללית לרוח הדוח והמלצותיו . התמורה היסודית שדוח זה קורא לה מחייבת נכונות של המערכת לעיין מחדש ביסודות הוראת השפה הערבית . לדעתנו, מהלך כזה חיוני לקידום החינוך, החברה והדמוקרטיה בישראל . הוא ישפר את הידיעות והמיומנויות של התלמידים בערבית, ועשוי להשפיע לטובה על היחסים בין אזרחי המדינה היהודים והערבים ולקדם את יחסי השלום והשכנות הטובה בין ישראל ובין הפלסטינים, מדינות המזרח התיכון ואזרחיהן . זאת ועוד, לימוד השפה הערבית במסגרת חזון מקיף כזה יאפשר לאזרח היהודי-ישראלי להעמיק את היכרותו עם שפתו שלו ועם מורשת יהדות ארצות ערב והאסלאם, ועם החברה, התרבות והפוליטיקה המאפיינים את האזור .
|

|