|
|
Page:14
14 • להפוך עבודות שקופות לנראות בשבוע ואילו הגברים מקדישים לכך 5 . 17 שעות ( 2018 . Sullivan et al ) . בישראל נמצא כי במשקי בית שבהם שני בני הזוג עובדים וילדיהם בני פחות מ - ,18 נשים מקדישות לעבודות הבית ולטיפול בבני המשפחה 3 . 43 שעות בשבוע ואילו גברים מקדישים לכך 4 . 27 שעות ( מדד המגדר 2018 ) . ההנחה הרווחת במרבית המחקרים רואה בשני האתרים – הבית ושוק העבודה הפורמלי – מרחבים מובחנים, השונים זה מזה מבחינה ערכית ותוכנית . שוק העבודה הפורמלי מומשג במונחים של שכלתנות ושל יעילות כלכלית, ואילו הבית והמשפחה מומשגים במונחים של רגש וקִרבה . ההבניה ההיסטורית - תרבותית של שתי מערכות המושגים הללו, שלפיה הראשונה מזוהה עם גברים וגבריות והשנייה עם נשים ונשיות, נטען במחקר, הובילה לאי - השוויון המגדרי בשוק העבודה הפורמלי ( פולברה 1996 ) . אכן, נמצא שעבודת הבית ועבודת הטיפול שמבצעות נשים קשורות קשר הדוק לעבודתן בשכר – להצטרפותן לשוק העבודה הפורמלי ולמעמדן בו – ולעצמאותן או לתלותן הכלכלית לאורך השנים ( 2014 Avellar & Smock 2003 ; Budig ) . ההסדרים החברתיים שעל פיהם האחריות לגידול הילדים מוטלת בעיקר על הנשים נותרו על כנם, ועובדה זו נתפסת במחקר כאחת משתי הסיבות העיקריות להתמשכות פערי ההכנסה המגדריים ( 2005 England ) . נטען כי על הניסיונות לטפל בפערים המגדריים בשוק העבודה הפורמלי להתמקד בקונפליקט המובנה בין שני מרחבי החיים כדי להגיע לידי איזון בין המגדרים ( 2002 Cinamon & Rich ) . מתוך ראיית ההבחנה הבינרית בין בית - עבודה או בין פרטי - ציבורי כהבחנה מובנית מבחינה חברתית, המחקר בוחן את הפרקטיקות והמשמעויות של העבודות השקופות במרחבים השונים כדי לחלץ הסברים נוספים לאי - השוויון המגדרי בשוק העבודה ולפתח כיוונים חדשים להתמודדות עימו . ניתוח מגדרי של העבודות השקופות בבית ובשוק העבודה הפורמלי יאפשר לבחון את הדמיון בין עיסוקים ומקצועות של נשים בשוק העבודה הפורמלי, שעיקרם מתן שירות וטיפול באחר ( 2006 England ) , עבודות אשר סובלות מחוסר הכרה ומתגמול מועט, לבין עבודות הבית והטיפול שהן מבצעות בבית או בשוק העבודה, שעיקרן שירותים ורווחה אך אינן מניבות הכנסה ולעיתים אינן נתפסות כלל כ"עבודה" . אלה גם אלה מכונים עבודות שקופות . "עבודה שקופה" תוגדר במחקר זה כעבודה הנעשית במרחב הביתי, עבודת התנדבות במרחב הציבורי ועבודה רגשית הנעשית במרחב הציבורי והפרטי כאחד אך אינה זוכה להכרה כעבודה או אינה מוגדרת ככזו ואינה מקנה תגמול כלכלי . ארין האטון ( 2017 Hatton ) גורסת כי עבודה הופכת לשקופה בחסות שלושה מנגנונים : תרבותי ( כאשר עבודה אינה מוערכת בגלל תפיסות מקובלות של מגדר, של גזע, של מעמד וכו' ) , חוקי ( כאשר עבודה אינה מוערכת מאחר שאינה מוגדרת בחוק כ"תעסוקה" ) ומרחבי
|
|
|