|
|
Page:7
היום שעכשיו תקציר 07 ובעלות בריתה של ישראל בעולם שוגות באשליה כי אפשר להחזיר את השעון אחורה למדיניות הקודמת שהנהיג הימין, דהיינו ניהול הסכסוך . אנו טוענים כי יש לבחור בדרך הפוכה – שלום, צדק ופיוס היסטורי, ומסבירים כיצד היא אפשרית מבחינה מדינית . אנו מציעים תפיסת עולם אלטרנטיבית לשיח התבהלה של ממשלות הימין ומנתחים את ההיבטים ההיסטוריים של היחסים בין ישראל לבין הכוחות הערביים והמוסלמיים השונים באזור, ובכלל זה המשטרים הערביים, אש"ף, חמאס, איראן וחזבאללה . לטענתנו, מאז שנות השבעים השלימו המשטרים הערביים עם קיומה של ישראל להלכה או למעשה, והיו מוכנים להיכנס איתה להסדרים מדיניים בכפוף לחלוקת הארץ ולהקמתה של מדינה פלסטינית עצמאית וריבונית . הארגונים הפלסטיניים פעלו בעיקרו של דבר לפי דפוס דומה של פשרה והסכם מדיני, אולם בשל תנאי הכיבוש שבו הם חיים והאופי הקיומי של מאבקם בישראל, התנגדותם לפשרה וחשדנותם כלפי הסכם פוליטי היו עמוקות יותר . השיח הציבורי והמקצועי הרווח בישראל כולל השוואות תכופות בין אירועי השנה האחרונה לבין מלחמת העולם השנייה . אנו סבורים שהשוואות אלה אינן רלוונטיות . יתר על כן, מומחים ישראלים המביטים אל אירופה של 1945 משחזרים, מדעת או שלא מדעת, את המדיניות שניסתה ישראל בעזה שוב ושוב ללא הועיל, ובכלל זה ניהול באמצעות כוחות מקומיים, "עידוד הגירה", "חינוך מחדש" של החברה, אינטגרציה חלקית לתוך הכלכלה הישראלית ועוד . סופו של המסמך כולל עקרונות שיש לאמץ למען מדיניות ישראלית שוחרת שלום . עקרונות אלה נובעים מתפיסתנו כי ישראל נושאת באחריות ליחסיה עם סביבתה, וכי יחסים אלה אינם סימטריים אלא מתאפיינים בדפוסים של עליונות, שליטה וכיבוש שיש לתקן מן היסוד . העקרונות שאנו עומדים עליהם הם בין היתר עצירה מוחלטת של תהליך ההתיישבות היהודי על חשבון הפלסטינים, עצמאות וריבונות לפלסטינים כתנאי לתהליך מדיני ולא כיעד סופי, אחריות של ישראל לשיקומה ולשגשוגה של האוכלוסייה הפלסטינית ותביעה לאחריות בין-לאומית לפיוס ולשלום במזרח התיכון, ובכלל זה לחץ על מדינת ישראל להפסיק את המלחמה ולהגיע להסכמה מדינית עם סביבתה . אנו סבורים שהמפלה האסטרטגית שנחלו איראן ובעלות בריתה שומטת את התירוץ האחרון מתחת לגישת ניהול הסכסוך, ומאפשרת לישראל לקבל הכרעות היסטוריות לטובת שלום הוגן וצודק עם הפלסטינים שיסייע בייצוב המזרח התיכון כולו . העקרונות שאנו מציעים נחשבים היום לחסרי תוחלת, אוטופיים ומסוכנים, אך הם תומכים במדיניות בת- קיימה, מפוכחת וצופה פני עתיד יותר מזו של ממשלות הימין או של הזרם המרכזי באופוזיציה הישראלית . חזיון התעתועים האמיתי הוא המחשבה כי המדיניות הנוכחית – המשך הפקרת החטופות והעקורים, העמקת הטראומה הלאומית והמשבר החברתי והפוליטי, הפיכת ישראל לספרטה סמכותנית, ריסוק פוליטי של העם הפלסטיני או טיהור אתני של הפלסטינים מהארץ, כל זאת תוך ליבוי מלחמה אזורית במציאות מרובת משברים אקלימיים, בריאותיים וכלכליים – תביא לביטחון למדינת ישראל ולכל יושבי הארץ והאזור . בניגוד למסמכי מדיניות אחרים שראו אור לאחרונה תחת הכותרת "היום שאחרי", אנו טוענים כי הכנעת הפלסטינים או כיבושם מחדש בעזה ובגדה המערבית לא יביאו שלום ויציבות לישראל . "היום שאחרי" הוא למעשה המשבר המתפתח לעינינו מדי יום, עכשיו, כשם כותרתו של מסמך זה . דרך השלום, כך אנו טוענים, טרם נבחרה . כדי שהיא תיבחר דרושה פרידה מהנחות יסוד המושרשות במדינת ישראל, במנגנוניה ובשיח הפוליטי, המקצועי והציבורי שלה .
|
|