|
|
Page:9
היום שעכשיו מבוא 09 הסכסוך . הכרעה, קרי גירוש הפלסטינים מהגדה המערבית ומרצועת עזה ולבסוף גם גירוש או לכל הפחות שלילת אזרחות מהפלסטינים אזרחי מדינת ישראל ( כפי שהציעו בצלאל סמוטריץ', כיום שר האוצר, חבר הכנסת אביגדור ליברמן וגורמים אחרים בימין ) . שלום, כלומר הגעה לפיוס עם מדינות האזור ועם הפלסטינים וקיום יחסי מסחר, תיירות וקשרים תרבותיים כנהוג בין מדינות שכנות שביניהן יחסים תקינים . האפשרות השלישית שעמדה בפני ישראל הייתה ניהול הסכסוך, כלומר כיבוש זוחל, שימור "איים" של סטטוס קוו כחלק מתפיסת "צמצום הסכסוך" , הסכמות פוליטיות שקטות, הפעלת אלימות מוגבלת בהיקפה לתקופות קצרות וניהול משא ומתן מתחת לשולחן או דרך מתווכות בין ישראל לפלסטינים או לסביבה הערבית והמוסלמית בכלל . בפועל מדובר בהמשך השליטה בפלסטינים ללא הגבלת זמן . לאחר כישלון המשא ומתן הישראלי - פלסטיני בשנות התשעים, בחרו ממשלות ישראל מאז שנת 2000 באפשרות השלישית . ניהול הסכסוך קיבל ברבות השנים מעמד של מדיניות מוצהרת, שבאה לידי ביטוי גם ללא קשר לשלטונו ארוך השנים של בנימין נתניהו : תוכנית ההתנתקות מעזה שאיננה מבוססת על הסכם מדיני עם הרשות הפלסטינית ; העברת הכסף הפומבית מקטר לחמאס לפי בקשה ישראלית ; יחסו של ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט לפלסטינים כבעיה נסבלת ( "רסיס בישבן" ) ופעילות של ארגוני חברה אזרחית ושל אינטלקטואלים ציבוריים שהעניקו פשר חיובי לרעיון זה . ניהול הסכסוך, כפי שנסביר בהמשך, היה אסטרטגיה משתלמת ואפקטיבית למקדמיה ולמדינת ישראל בכלל . היא אפשרה לישראל להתחזק מבחינה כלכלית ולזכות בלגיטימציה בין-לאומית חסרת תקדים נוכח העובדה כי נראה שהעימות שלה עם סביבתה "מתנהל" ולמעשה הולך ודועך . מתקפת חמאס בשבעה באוקטובר פתחה עידן חדש במזרח התיכון בכך שהורידה מהפרק את האפשרות של ניהול הסכסוך והותירה את מדינת ישראל מול שתי דרכים : שלום או הכרעה ( דהיינו מלחמת נצח ) . דרך השלום, הכוללת עצמאות פלסטינית ופיוס היסטורי בין ישראל לבין סביבתה הערבית והמוסלמית, היא למעשה נטולת ייצוג פוליטי בחברה היהודית - ישראלית ונחשבת לעוד פחות ריאלית מאשר לפני מתקפת חמאס . לעומת זאת, כיום הולך ומתברר כי ממשלת ישראל בחרה, למעשה אם לא להלכה, בדרך ההכרעה . עזה מוכרעת באמצעות כיבוש צפון הרצועה, טיהורה מאוכלוסייה אזרחית והיערכות להתיישבות יהודית מחודשת בה, ודחיקה של תושבי הרצועה כולה לשטח קטן בדרומה ללא תשתית אזרחית כשהם מופגזים וחשופים לרעב ולמחלות . בגדה המערבית מדינת ישראל ( בסיוע מיליציות של מתנחלים וצה"ל ) דוחקת את הפלסטינים אל מובלעות הולכות וקטנות כשלב בדרך לעקירתם המלאה מאדמותיהם . תוך כדי כך הממשלה עמלה על מיטוט הרשות והכלכלה הפלסטינית בדרכים שונות . בדומה לכך, ההרס הנרחב שצה"ל מחולל בדרום לבנון מותיר רצועה ריקה ליד הגבול באופן שעלול לסכל הסכם יציב לטווח ארוך . לאחרונה אף פלשה ישראל לסוריה, תוך הפרה של הסכם ההפרדה מ- ,1974 והיא מחזיקה ב"אזור חיץ" בצד הסורי של הגבול . האופוזיציה לממשלה נבדלת ממנה בכך שהיא מבקשת בדרך כלל לחזור לניהול הסכסוך, כלומר למציאות שהייתה תחת שלטון הימין בשישה באוקטובר, בתמיכתן של רוב בעלות בריתה של ישראל בעולם ובמזרח התיכון . ניהול הסכסוך על הבסיס המוכר של מתקפת חמאס בשבעה באוקטובר פתחה עידן חדש במזרח התיכון בכך שהורידה מהפרק את האפשרות של ניהול הסכסוך
|
|