|
|
Page:15
הקדמה 15 חשוב לעמוד על נושא שבו לא אעסוק במחקר זה, אף שהוא מלווה תדיר את הדיונים הנערכים בישראל ( ולא רק בישראל ) בסוגיות בתחום טוהר המידות . חרף ההשלכה המעשית שיש לו על הכרעות בסוגיות שבהן נדון להלן, מבחינה אנליטית נושא זה שייך לתחום אחר לגמרי, והוא מעלה שאלות שונות בתכלית מאלה שנעסוק בהן כאן . במה הדברים אמורים ? כפי שנראה להלן, לעיתים קבע המחוקק רף מסוים לטוהר המידות, ובעיני שופטי בג"ץ נראה רף זה בלתי מספק, ועל כן הם הגביהו אותו וקבעו סטנדרטים תובעניים יותר . לדוגמה, אף שהחוק אינו תובע מראש הממשלה לפטר שר שהוגש נגדו כתב אישום, אלא רק אם הלה הורשע על ידי בית המשפט בביצוע עבירה, בכל זאת קבעו שופטי בג"ץ כי הגשת כתב אישום נגד שר עלולה לחייב את ראש הממשלה, בחלק מן המקרים, לפטר את השר הנאשם, שכן יהיה 11 זה בלתי סביר לאפשר לנאשם בפלילים להמשיך לכהן בתפקיד שר . לפסיקה זו של בג"ץ קמו תומכים ומתנגדים . את טיעוני המתנגדים יש לחלק לשני סוגים : סוג אחד הוא טיעונים לגופה של סוגיה, כלומר שעמדתו המקילה של המחוקק עדיפה על פני גישתו המחמירה של בג"ץ . בכך נדון בהרחבה בהמשך . סוג שני של טיעונים נוגע לחוסר סמכותו של בג"ץ לקבוע הסדרים שונים מאלה שקבע המחוקק . על פי הטיעונים מן הסוג השני, ייתכן שהנורמה המחמירה שקבע בג"ץ עדיפה על פני הנורמה המקילה שקבע המחוקק, שכן מן הראוי להגביה את רף טוהר המידות הנדרש מנבחרי הציבור, אלא שהגוף המוסמך לקבוע זאת הוא הרשות המחוקקת ולא הרשות השופטת . לשיטתם, בג"ץ העוקף את הוראות 12 המחוקק חוטא באי כיבוד עקרון הפרדת הרשויות . 11 על כך ראו להלן פרק 3ב . 12 ראו לדוגמה דניאל פרידמן "הלכת דרעי – פנחסי ועקרונות יסוד בדיני פרשנות" פורום עיוני משפט מד 5 ( 2020 ) ; יואב דותן "הדחה שיפוטית של נבחרי ציבור במבחן חוקתי" 2020 . 5 . 4 ICON - S - IL Blog ; נעם סולברג, "הלכת דרעי – פנחסי בראי עילת הסבירות" בלוג רשות הרבים — הפורום הישראלי למשפט וחירות 2022 . 1 . 13 ; משה דרורי התשובה — ערך יהודי ומקומו בשיטת המשפט הישראלי 194 ( התשפ"ד ) . ראו גם בג"ץ 07 / 5853 אמונה — תנועת האישה הדתית נ' ראש הממשלה, פס' 12 לפסק דינו של השופט ( כתוארו אז ) א' גרוניס ( נבו 07 . 12 . 6 ) ( להלן : פרשת אמונה ) . ד . אקטיביזם שיפוטי, עקרון הפרדת הרשויות ואתגר האתיקה השלטונית
|
|
|