|
|
Page:14
14 נקי כפיים ובר לבב בימי הביניים ומהעת החדשה . שימת לב תינתן להקשרים ההיסטוריים שבהם נכתבו הדברים והתפתחו . עם זאת, מגמת פניי אינה היסטורית, כלומר עיסוק בעבר לשם הבנת העבר, אלא משפטית, דהיינו עיון במקורות העבר כדי להעשיר את הדיונים הנערכים בהווה . לפיכך, אבקש לחלץ מתוך המקורות היהודיים תובנות ועקרונות שיהיו לעיתים ברמות הפשטה גבוהות יותר מאלה שהמקורות 10 עצמם התנסחו בהם . למותר לציין כי אין להניח שהמקורות מן המסורת היהודית דוברים בקול אחד . אדרבה, צפויים להיות הבדלים ואף מחלוקות בין המקורות . על אחת כמה וכמה כאשר עומדים על התפתחותם לאורך ציר הזמן . עם זאת, לא לכל הקולות והגישות משקל זהה ; יש שנעשו מרכזיים והתוו את הגישה השלטת לאורך דורות ויש שנותרו בשולי ההיסטוריה היהודית, יש שנפסקו הלכה למעשה ויש שהשתמרו כדעות תאורטיות בלבד . בדבריי אשתדל להבחין הבחנות אלו, ולחלץ את הקולות המרכזיים שפשטו בקהילות ישראל . זאת ועוד, אני סבור כי בצד ההבדלים בין המקורות ניתן גם למצוא מכנים משותפים, וכן גבולות גזרה שמקורות המשפט העברי לגווניהם פועלים במסגרתם . לעיתים דווקא מכנים משותפים אלו הם החשובים ביותר, שכן הם עשויים להציע אופקים חדשים לשיח המשפטי בן זמננו בתחום טוהר המידות השלטוני . ספרות לא מעטה כבר הוקדשה לעיון במקורות שבהם אדון לאורך המחקר, והיא תצוין בהמשך . חלקה נכתב בידי היסטוריונים ופילולוגים שביקשו להבין את ההקשר ההיסטורי של המקורות ולהציע להם ניתוח טקסטואלי מדוקדק, חלקה נכתב בידי רבנים ופוסקי הלכה במאה הכ' שדנו במקורות האלה מתוך ניסיון לחלץ מתוכם מסקנות אקטואליות . כמו כן, יש פסקי דין אחדים בתחום טוהר המידות של נבחרי ציבור, שבהם שופטים במדינת ישראל בחרו לכלול בפסק דינם עיונים במקורות המשפט העברי . התרומה של מחקר זה היא עיון במקורות חז"ל והפוסקים בסוגיות של טוהר המידות לאור הדיונים המשפטיים המודרניים בסוגיות האלה . כל זאת מתוך שילוב עם פירות המחקר ההיסטורי והפילוסופי של חוקרי ספרות חז"ל . 10 על כך ראו בנימין פורת "הפילוסופיה של המשפט העברי : עיון מתודולוגי" דיני ישראל ל 179 ( התשע"ה ) . ראו גם ימימה בן מנחם "הבניה רציונלית" דיני ישראל לה - לו 13 ( התשפ"ב ) .
|
|
|