|
|
Page:11
הקדמה 11 אני סבור שהתשובה חיובית . פעמים רבות הדילמות העקרוניות דומות, אף שהיישומים משתנים בהתאם לשינויים במבנים המשטריים . כך, לדוגמה, אומנם שאלת חסינות המלך מפני העמדה לדין שונה במהותה משאלת חסינותם של נשיא המדינה וראש הממשלה, אך בה בשעה היא גם דומה להן . בעת עריכת השוואות נדרשת זהירות מאנכרוניזם ומפשטנות ; ברם, גם מזהירות היתר 3 לאורך המחקר אשווה אפוא בזהירות הנדרשת בין ההסדרים יש להיזהר . המודרניים והדילמות הערכיות שעימן אנו מתמודדים, לבין הכללים והעקרונות שנקבעו במסורת היהודית לדורותיה, מתוך עמידה על השווה ועל השונה ביניהם . מבין צורות המשטר שהמקורות היהודיים דנו בהן במהלך הדורות, במחקר זה אתמקד בשתיים : המלך בעת העתיקה ומנהיגי הקהל בימי הביניים . כפי שנראה להלן, בשני ההקשרים האלה הוטרדו חכמי המשפט העברי מן הקשר הבעייתי בין כוח שלטוני לבין מעורבות בפלילים, וקבעו עקרונות וכללים שהותאמו למאפיינים הייחודיים של כל אחת מצורות המשטר האלה . השאלות שבהן דנו חכמי המשפט העברי בהקשרו של המלך היו שונות מן השאלות שבהן דנו הפוסקים המאוחרים יותר בהקשר של מנהיגי הקהל בימי הביניים . כאשר עסקו חז"ל בדיניו של המלך הם התמודדו בעיקר עם תביעתו לחסינות מפני העמדה לדין . ככלל ניתן לומר כי הם פעלו להגביל את החסינות ולצמצמה ככל האפשר ( אף שהיו גם קולות אחרים שהושמעו בעניין ) . בהקשר של דיני המלך, חכמים כמעט שלא דנו בשאלות של כשירות למינוי ושל הפסקת כהונה . אף שבספרי הנביאים חוזרת התמה שה' מדיח מלכים שסרחו, כגון שאול שהודח מן המלוכה, הרעיון של הדחה בידי האל לא היתרגם לכללים 4 זאת, כפי הנראה, מן המסמיכים את בית הדין להדיח מכיסאו מלך שסרח . 3 השוו בנימין פורת ומרדכי קרמניצר חוק יסודות המשפט : הצעה לתיקון ודברי ביקורת 119 - 127 ( המכון הישראלי לדמוקרטיה 2016 ) . 4 וכפי שכתב רבי יצחק אברבנאל ( המאה הט"ו ) בפירושו לדברים יז, יד : "האמנם בהיות המלך רע ובליעל צריך לחקור האם ראוי לעמו שימרדו בו ויסירוהו מהמלוכה כיון שהוא אויב חרף ה' וחומס נפשו, כי הנה לא ראינו בדברי חכמי עמנו בזה הדבר" . עדות לכך ניתן למשל לראות בדרשת חז"ל על הפסוק "וְנָשִׂיא בְעַמְּךָ לֹא תָאֹר" ( שמות כב, כז ) : "ומה תלמוד לומר 'בעמך', בזמן שהן עושין מנהג עמך" ( מכילתא דרבי ישמעאל, משפטים, מסכתא דכספא
|
|