|
|
Page:14
14 מחקר מדיניות 200 | יישום רפורמות בשירות הציבורי • מנגנונים ותהליכים . השירות הציבור מושתת על מנגנוני עבודה של תקצוב, רגולציה, רכש ועוד . שיפור וטיוב המנגנונים הללו עשויים לתרום להגברת היעילות והמועילות של המערכת ולפתח שירותים מהירים, נגישים ומותאמים לאזרחים . אימוץ סטנדרטים וכלים לבקרה, למדידה ולשקיפות יחזק את האחריותיות הציבורית ויאפשר למידה והטמעת שיפורים ( Pollitt Bouckaert, 2011 & ) . טיוב מנגנוני הרכש הציבורי, לרבות דיגיטציה, יעדי רכש ירוק ואימוץ מודלים של תשלום על הצלחות עשויים לתרום לניצול יעיל יותר של משאבים וחלוקת סיכונים ( 2018 , . Albertson et al ) . ש י ט ו ת ה מ ח ק ר במסגרת המחקר קראנו לעומק את החלטות הממשלה הרלוונטיות ואת מלוא דוחות הוועדות — מכתב מינוי הוועדה עד אחרון הנספחים ב- 35 השנים האחרונות . הגם שחלק גדול מתוכֶן ההמלצות רלוונטי ויכול להתאים גם כיום, חשוב לציין שלא התמקדנו במהות ההמלצות, אף שיש מקום לשיח בנושא ואפשר לבחון אם כל רפורמה עומדת במבחן הזמן ובהכרח מקדמת שינוי חיובי . במחקר זה בחרנו להתמקד בדרכי היישום של רפורמות בשירות הציבורי בישראל, כלומר בתהליכים, במנגנונים ובמבנים המאפשרים יישום או מונעים אותו . מטבע הדברים, קצרה היריעה מלתאר ולנתח לעומק את כלל הצעות הרפורמות שהתקבלו במדינת ישראל בעבר, ולכן נדרשנו להכריע בכמה סוגיות מתודולוגיות ומהותיות כאחד . נקודת המוצא שלנו הייתה ועדת קוברסקי שפרסמה את הדוח הסופי שלה בשנת 1989 כחלק ממגמה עולמית מהפכנית שהביאה עימה גישת הניהול הציבורי החדש ( ראו להלן ) ( Poole et al . , 2021 ) . לפיכך בחנו את כלל החלטות הממשלה, הוועדות הציבוריות וּועדות בין-משרדיות מאז ועד סוף ספטמבר 2023 ( סה"כ 35 שנים ) . החלטות ממשלה והמלצות של ועדות שעסקו ברפורמות בשירות הציבורי נבחרו לעמוד במוקד של מחקר זה מאחר ששתי סוגות אלה משמשות כלים מרכזיים לשינויי מדיניות בישראל . מתודולוגיית המחקר נבנתה בצורת משפך ( ראו תרשים 1 להלן ) :
|
|
|