|
|
Page:12
מחקר מדיניות 200 | יישום רפורמות בשירות הציבורי 12 במגזר הציבורי . אנו מבקשות לקשור, הלכה למעשה, בין הכתיבה התאורטית העוסקת במאפיינים, בחסמים ובהזדמנויות לרפורמות במגזר הציבורי בראייה מערכתית, לבין ניתוח אמפירי של החלטות ממשלה, ועדות ציבוריות וניסיונות לרפורמות במהלך שלושת העשורים האחרונים במדינת ישראל . בחרנו למפות ולסקור את כלל ההחלטות והרפורמות בישראל ברמת המַקרו ובד בבד לצלול לרמת המיקרו ולהתמקד בהמלצותיהן של שש רפורמות נבחרות, במטרה לאתר קווי דמיון ושוני בין המלצות והחלטות שיושמו לעומת כאלה שנזנחו . התמקדנו אפוא בחיפוש אחר מאפיינים של החלטות שמיושמות בקלות, לעומת חלקים אחרים שלא הוטמעו, גם אם אומצו בהחלטות ממשלה, ובזיהוי החסמים, מתוך מטרה לתאר מנגנונים שעשויים לשנות ולשקם בהצלחה את המערכת "ביום שאחרי" . ר כ י ב י ם ש ל ר פ ו ר מ ה ב ש י ר ו ת ה צ י ב ו ר י המונח "רפורמות במגזר הציבורי" כולל תחתיו כמה תתי-תחומים, שיכולים לקבל דגשים שונים ( 2012 Bunse & Fritz, ) . במסגרת פרויקט שיקום השירות הציבורי 1 של המכון הישראלי לדמוקרטיה הוגדרו חמישה רכיבים של רפורמה מקיפה בשירות הציבורי, בהתבסס על ספרות מחקר עדכנית . רכיבים אלו מתייחסים לרפורמות ציבוריות בארץ ובעולם, ורלוונטיות בייחוד למציאות הישראלית כיום : • הסדרה נורמטיבית . עיגון נורמטיבי של הסדרים ועקרונות מרכזיים לשירות הציבורי הוא צעד חיוני לרפורמה יסודית ומקיפה ( 2000 Kernaghan, ) . אתוס משרתי ציבור נשחק עד דק בשנים האחרונות, והיסודות של יושרה 1 במסגרת המלצות המכון לאתגרים של היום שאחרי, גובשה תפיסה עקרונית של שיקום השירות הציבורי המושתת על תפיסה של חמישה רכיבים משלימים כפאזל . הנחת המוצא היא שפתרון "חתיכה אחת מהפאזל", כמו טיוב הון אנושי או שיפור מנגנוני רכש, אינו יכול לפתור את מכלול הבעיות והאתגרים, ולפיכך נדרשת תפיסה הוליסטית הכוללת את הרכיבים שמפורטים במחקר זה .
|
|
|