|
|
Page:9
9 של המלצות הוועדות לא כללו מנגנון בקרה, תאריך יעד והערכה תקציבית או תקציב ייעודי . ללא הגדרה ברורה של מי מפקח על הצלחת הרפורמה, ההמלצות נשארות תלויות באוויר . נתון זה מצביע על הצורך באחריותיות — הן מצד חברי הוועדות — בקביעה מי אמון על פיקוח ובקרה — והן מצד הממונים על כך . חסמים מרכזיים נוספים ליישום המחקר בחן את החסמים בשלושה רבדים שונים : ברובד הגלוי של המערכת, תרבות ארגונית שמרנית והיעדר מנגנוני מעקב ובקרה אחר יישום ההמלצות נמצאו כחסמים מרכזיים ליישום . ברובד הגלוי-למחצה , הַ קֶּ שב הציבורי הנמוך לרפורמות במגזר הציבורי המביא בתורו את נבחרי הציבור להעדיף לעסוק בתחומים אחרים, הנתפסים כ"אפורים" פחות ובעלי תוצאות מיידיות . הממצאים גם מלמדים כי לא הוקדשה תשומת לב מספקת לפירוק התנגדויות בתוך המערכת ולשיתוף גורמים מגוונים . הסיבות העיקריות להתנגדות היו חוסר בתמרוץ מנהלים בשירות המדינה לשינוי והידרדרות ביחסים בין הדרג הנבחר לבין הדרג המקצועי בשנים האחרונות . יתר על כן, היעדר מנגנונים לפתרון מחלוקות ומלחמות טריטוריה בין משרדים ויחידות התגלו כגורמים לדחייה ולהחלשה של תהליכי הרפורמה וכן להרחבת הפער הקיים בין סמכות לבין אחריות, בין משרדי המטה, כגון משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר, לבין משרדי הביצוע . ברובד הסמוי של המערכת, ניתן לזהות ששחיקת ערך הממלכתיות ואתוס משרתי הציבור השפיעה על המודלים המנטליים ופגעה בנכונות ליישם את הרפורמות . צמיחת הנרטיב שלפיו המדינה אינה יודעת לבצע את עבודתה כהלכה מביאה משרתי ציבור לפקפק בעצם יכולתה של הממשלה לנהל, להטמיע ולהוביל שינויים מהותיים . נרטיב זה מקשה לשמר עובדים איכותיים וגורם לירידה במוטיבציה לשנות, להיעדר שאיפה למצוינות, לעיגול פינות, להידרדרות בשירות לאזרח ולפיתוח תרבות ארגונית של חמיקה מאחריות ( "כסת"ח" ) . לסיכום, הידע של מה צריך לעשות כדי לשפר כבר קיים באין-ספור דוחות ומחקרים שונים, ולפיכך מומלץ למקד מעתה ואילך את הרפורמות הבאות תקציר
|
|
|