|
|
Page:11
השפעת אורך חופשת הלידה על השכר בקרב נשים בישראל 11 במחקר של הכלכלן הראשי מ- 2016 נמצא כי סגירת הפער המגדרי ב- % 40 — שהם פחות מן החלק בפער המיוחס לקנס האימהות — יגדיל את התמ״ג בישראל בכ- % 7 או בכ- 82 מיליארד ש״ח ( הכלכלן הראשי, 2016 ) . לכן, בבואנו להעריך את השפעת חופשת הלידה ואורכה על מדדי שכר ותעסוקה, עלינו להביא בחשבון גם את האופן שבו מרכיבי המדיניות השונים עשויים להשפיע על תפיסות מגדריות, המשפיעות בתורן על הפער המגדרי . כ י צ ד מ ש פ י ע ה ח ו פ ש ת ה ל י ד ה ו א ו ר כ ה ע ל ה ש כ ר ו ע ל ה ת ע ס ו ק ה על מנת להתמודד עם ההשלכות השליליות של "קנס האימהות" מרבית המדינות נוקטות שורה של כלי מדיניות ״פרו-משפחתיים״ . ואולם, על פי רוב, ממצאי הספרות הבוחנת את ההשפעות של כלי מדיניות אלו על פערים מגדריים, שכר נשים וקנס האימהות אינם חד-משמעיים ולעיתים אף מצביעים על השפעה שלילית . כמו כן, ישנם אתגרים מתודולוגיים משמעותיים בניסיון לבודד את ההשפעה הסיבתית של חופשת הלידה ואורכה על המשתנים הללו ( 2017 Olivetti & Petrongolo, ) : ראשית, מדיניות חופשת הלידה היא מורכבת ומכילה מאפיינים רבים המשתנים ממדינה למדינה, כגון אופן ומשך ההגנה על התעסוקה במהלך החופשה, מידת ומשך הפיצוי הכספי, אורך החופשה, מידת זמינותה עבור שני ההורים, ועוד . כמו כן, האפקט של חופשת הלידה תלוי גם באינטראקציה שלה עם כלי מדיניות נוספים, כמו זמינותם של מעונות יום מסובסדים ביחס לאורך החופשה . זאת ועוד, מחקרים מראים כי לחופשה ולאורכה השפעות הטרוגניות, והן באות לידי ביטוי באופן שונה בקבוצות אוכלוסייה שונות ( מנדל, 2013 ) . שנית, לעיתים הנתונים הזמינים מקשים על זיהוי יחס סיבה-תוצאה : לדוגמה, התפתחות הנורמות החברתיות במדינה עשויה להשפיע הן על חקיקה פרו-משפחתית והן על צמצום פערים מגדריים, ובכך להביא להערכת יתר של אפקט המדיניות . אף כי במחקרים שנבחן להלן נעשה שימוש במגוון שיטות מחקר על מנת להתמודד עם האתגרים הללו, כדאי לזכור כי הם עדיין מגבילים במידה מסוימת את תקפות תוצאותיהם .
|
|