|
|
Page:10
10 דוח מחקר הרלוונטיים להורות לילדים בגיל הרך ( 24 – 44 ) שיעור התעסוקה גבוה אף יותר ועומד על כ- % 80 ( טרכטנברג ולייזר, 2019 ) . מנגד, פערי השכר המגדריים בישראל הם מהגבוהים במדינות המפותחות, וב- 2019 פערי השכר החודשי הממוצע עמדו בה על כ- % 34 , ופערי השכר החציוני על כ- % 7 . 22 — שיעור כפול כמעט מהממוצע OECD-ב , שב- 2018 עמד על % 4 . 12 ( שם ) . בהשוואה בינלאומית ישראל מדורגת במקום ה- 111 מתוך 144 מדינות בפער המגדרי עבור עבודה שוות ערך ( פיכטלברג-ברמץ, 2017 ) . בעוד שאת פערי השכר ניתן להסביר גם במונחים של היקף משרה והשתייכות ענפית ( ראו לדוגמה את מחקריהם של גבע, 2015 ; ופוקס, 2016 ) , אלה בתורם יכולים להיות מוסברים, לפחות במידה מסוימת, על ידי כניסה לאימהות . במחקרו מ- 2021 מראה יכין כי הורות היא המשתנה המסביר המשמעותי ביותר לפערי השכר המגדריים בישראל, תופעה המכונה בספרות ״קנס האימהות״ ( 2021 Yakin, ) . מהמחקר עולה כי מגמות ההכנסה של נשים וגברים בישראל כמעט זהות טרם לידת הילד הראשון, אך מייד לאחריה נפגעת הכנסתן של הנשים בכ- % 30 , בעוד הכנסתם של הגברים אינה נפגעת . אף כי בטווח הקצר חופשת הלידה ( והחלק שלה שאינו בתשלום בפרט ) יכולה להסביר את הפער, המגמה נשארת יציבה לאורך זמן, וגם כעבור 10 שנים הוא עומד על % 28 . כמו כן, יכין מראה כי קנס ההורות בישראל נובע ברובו מירידה בהיקף המשרה של נשים לאחר הלידה ( ירידה של % 27 בשעות העבודה בעשור שלאחר הלידה ) , ובמידה פחותה מנטייתן לעבור למקום עבודה קרוב למקום מגוריהן ( עלייה של % 12 ) ומיציאה משוק העבודה ( ביחס לגברים שיעור התעסוקה של נשים יורד בכ- % 7 בעשור לאחר הלידה ) . נוסף על כך, המחקר מצא כי בחברה הערבית מתקיים ״קנס נישואין״ של כ- % 35 — הגבוה אף מקנס האימהות בקרב נשים יהודיות שאינן חרדיות . ממצא זה נמצא בהלימה לתובנות העולות מהספרות באשר להשפעות התרבותיות על מגדר ( 2022 , . Canaan et al ) . ההשלכות הכלכליות של התופעות הללו הן רחבות היקף, ומן הספרות המחקרית עולה כי צמצום הפער המגדרי הוא אינטרס מובהק של המשק : מחקר של הבנק העולמי מצא כי צמצום מלא של הפערים המגדריים יגדיל את הרווחה העולמית בכ- % 14 ( 2018 Wodon & De La Briere, ) , ומחקר של חברת הייעוץ מקנזי העלה כי הוא יגדיל את התוצר העולמי ב- % 26 ( 2015 , . Woetzel et al ) .
|
|