|
|
Page:13
השפעת אורך חופשת הלידה על השכר בקרב נשים בישראל 13 חופשת הלידה בישראל ( או ״תלי״ה״ — תקופת לידה והורות ) כוללת 15 שבועות בתשלום של % 100 מן השכר טרם הלידה, ולאחריה האם זכאית להיעדרות של עד שנה ללא תשלום, שבמהלכה מחויב המעסיק לשמור לה את מקומה ואת תפקידה . למרות שוני ניכר במרכיבי מדיניות חופשת הלידה במדינות שונות, כאשר בוחנים את ישראל ביחס למדינות OECD-ה במונחים של מספר שבועות שווי ערך ל- % 100 , רואים כי היא ממוקמת במקום ה- 27 מתוך 36 ; הממוצע עומד על 7 . 29 שבועות בתשלום מלא ( טרכטנברג ולייזר, 2019 ) . מחקר של מינהל המחקר והתכנון של המוסד לביטוח לאומי מ- ,2014 שבדק אם החוק להארכת חופשת הלידה בתשלום שעבר במאי 2007 ( מ- 12 שבועות ל- 14 שבועות ) השפיע על דפוסי החזרה לתעסוקה של נשים, מצא כי המשתנים העיקריים שהשפיעו על הסיכויים של אישה לחזור לעבודה לאחר החופשה הם המצב הכלכלי של המשפחה, גיל האישה, גיל הילד הצעיר במשפחה ומספר הילדים, וכי להארכת החופשה לא הייתה כל השפעה ( וסרשטיין וטולידנו, 2014 ) . ואולם מהדברים ברור כי את פוטנציאל ההשפעה המשקית הרחבה של מדיניות חופשת הלידה אין לבדוק רק במונחים של אורכה : לנוכח התועלת הכלכלית והחברתית העצומה הגלומה באפשרות של סגירת הפערים המגדריים בַּשכר, יש לתת את הדעת על המנגנונים שבאמצעותם המדיניות עשויה לתרום לצמצומם . שני המנגנונים הבולטים שהספרות מציעה לטובת מטרה זו הם הרחבת חופשת הלידה לאבות והתמריצים לה, ומדיניות משלימה של הגדלת ההשקעה במעונות יום ובחינוך לגיל הרך ( 2017 Olivetti & Petrongolo, ) . אף שהספרות מצביעה על המנגנון השני כיעיל בשיפור של שיעורי תעסוקת הנשים, מחקר של בנק ישראל מצא כי השפעתו החיובית על שכרן מאבדת את מובהקותה מתום שלוש שנים לאחר הלידה ( שחר, 2019 ) . לצד זאת, מחקרים עכשוויים מלמדים שתפיסות ונורמות תרבותיות נמצאו כמשתנה מסביר מרכזי לפער המגדרי ( 2022 , . Canaan et al ) . לפיכך חופשת לידה המנוצלת רק או בעיקר על ידי נשים יכולה להביא לתופעה המכונה ״אפליה סטטיסטית״ בשוק העבודה, ובכך לתרום לתפיסות המנציחות פערים מגדריים ( 2013 , . Adda et al . , 2017 ; Fitzenberger et al ) : מצד אחד, מעסיקים ייטו להעדיף העסקה וקידום של גברים בכלל ובתפקידי מפתח בפרט, מאחר
|
|