|
|
Page:9
הקדמה 9 מבוסס על מקורות מידע ציבוריים, דוגמת נתוני ארגון OECD-ה והאיחוד האירופי בהקשר ההשוואתי-העולמי, ונתוני משרד האוצר, משרד הפנים, הלמ"ס ונציבות שירות המדינה בהקשר הישראלי . כמו כן, המידע על דעת הקהל מבוסס ברובו על סקרי דעת קהל שנערכו במכון הישראלי לדמוקרטיה בסיוע מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות הפועל במכון . שלושת השערים הנוספים בספר ממוקדים בנעשה בישראל, והם מבקשים לא רק להציג תמונת מקרו של המידע המצרפי על כלל הרשויות המקומיות, אלא גם לבחון את ההבדלים בין רשויות מקומיות, ובמיוחד בין סוגים שונים של רשויות . המידע המוצג בפרקים המופיעים בשערים אלו מבוסס על שני מקורות מידע מרכזיים : איסוף מידע עצמאי מאתרי האינטרנט של הרשויות המקומיות ומענים שהתקבלו מהרשויות המקומיות במענה לסדרה של בקשות חופש מידע רוחביות שהגשנו להן . שלושת החתכים המרכזיים של סוגי רשויות הנבחנים ברוב פרקי הספר הם מעמד מוניציפלי, מגזר, ודירוג חברתי-כלכלי, כמפורט להלן : • מעמד מוניציפלי . בהיבט הפורמלי-חוקי אפשר לחלק את הרשויות המקומיות בישראל לשלושה סוגים : עיריות, מועצות מקומיות ומועצות אזוריות . עירייה היא רשות מקומית של עיר שמספר תושביה הוא בדרך כלל מעל 20 אלף ; מועצה מקומית היא רשות מקומית של יישוב שאופיו עירוני, כפרי או קהילתי, ומספר תושביו אינו עולה בדרך כלל על 20 אלף ; מועצה אזורית היא מועצה המאגדת כמה יישובים כפריים וקהילתיים באזור גאוגרפי מסוים . לכל אחד מסוגי הרשויות האלה הסדרים חוקיים אחרים, אך הבדלים אלו הם טכניים ברובם ולא מהותיים, והנהלים במרבית התחומים הנידונים בספר ( למשל הקצאות, תמיכות ושקיפות ) חלים על כל סוגי הרשויות . מבין 255 רשויות מקומיות בישראל, 1 80 הן עיריות, 121 הן מועצות מקומיות, ו- 54 הן מועצות אזוריות . 1 ב – 2024 יש בישראל 259 רשויות מקומיות . שתים מהן — נאות חובב בדרום ומגדל תפן בצפון — הן מועצות מקומיות תעשייתיות, כלומר רשויות המנהלות אזור תעשייה בין – יישובי שלא מתגוררים בו תושבים, ובראשן עומד ממונה מטעם משרד הפנים . אלו אינן רשויות מקומיות במובן המקובל, ולכן הן אינן נכללות בניתוחים המופיעים בספר . כמו כן, שתי
|
|