|
|
Page:14
מאופל לבהירות 1 התורה והדרוש נועדו לברר בירורים עמוקים ויסודיים ( אדמו״רי חב״ד, ר׳ צבי הירש מזידיצ׳וב, ר׳ יצחק אייזיק מקומרנא ) ובין שאר החצרות, שהדרוש ביטא בהן חוויה ספציפית, אמירה מוסרית והנהגתית מוגדרת, והוא לא העיד על מגמה של בירור הגותי ישותי וממשי עמוק ומקיף . הבחנה זו מצטרפת לרבגוניות המאפיינת ממילא את ההגות החסידית . צא וראה : חוקרים הצביעו על פערים בין חצרות החסידים בשאלות רבות ומהותיות כגון דרכי העבודה, היחס למודרנה, המבנה הארגוני והחברתי והיחס 17 והעמידו בספק את קיומו של ״בית מדרש חסידי״ שהפיץ הגות מסודרת לקבלה, 18 הגיוון הרעיוני התבטא גם במקורות . ישעיה תשבי, למשל, הצביע על ואחידה . 19 הגישות השונות והמנוגדות של הוגים חסידיים להגות רמח״ל . גרשם שלום לא נכנס על פי רוב לבירורים רעיוניים מעמיקים בהגות השיטתית ורחבת ההיקף של החסידות . אף על פי כן טען שורה של טענות חשובות שהציבו את החסידות על מפת ההגות ובמיוחד המיסטיקה העיונית . אציין שתיים מהן : ( א ) תפיסת הדבקות של החסידות, המכוננת את הגותה, יונקת את שורשיה מהקבלה, ואף קובעת בה שלב חדש . ( ב ) יש משמעות מיוחדת לתפיסה המשיחית של החסידות ( ״נטרול״ ) . משמעות זו מבליטה את ההיבט הרעיוני, ויש לה השלכות על משקל הקבלה בחסידות . בכך עורר שלום ויכוחים הנמשכים עד עצם ימים אלה בשאלת היותה של החסידות שלב חדש בשלשלת של הקבלה, ובשאלת מעמדו של הרעיון המשיחי ובזיקתו לתפיסה הקבלית של החסידות . השאלה הראשונה הייתה לנושא לוויכוחים בין היסטוריונים, ולא אכנס אליה במסגרת זו . השאלה השנייה נידונה בעיקר בין חוקרי מחשבת ישראל . תשבי טען שהטענה הגורפת של שלום על ה״נטרול״ היא חסרת בסיס, מאחר שלמעצבי החסידות היו תפיסות משיחיות מוגדרות . אבל הוויכוח בשאלת הרעיון המשיחי נסמך על חילוקי דעות יסודיים הרבה יותר . מנדל פייקאז׳ וזאב גריס טענו, שההגות לא הייתה בקדמת השיקולים של מורי החסידות . פייקאז׳ התמקד בתפיסת הצדיק ובדומיננטיות של האתוס, וגריס בהנהגות בעלות האופי ההלכתי . בכך הם החיו את גישתו של בובר, שהתמקד בסיפור החסידי, בקרב חוקרי מחשבת ישראל . משה 17 ראו למשל - A . Green, “Early Hasidism : Some Old / New Questions”, in A . Rapoport Albert ( ed . ) , Hasidism Reappraised, London & Portland, OR 1997, pp . 441 - 446 . 18 גריס, ספרות ההנהגות ( לעיל הערה 1 ) , עמ׳ 0 1 - 1 ,1 18 - 18 ; הנ״ל, ספר, סופר וסיפור בראשית החסידות ( לעיל הערה 8 ) , עמ׳ 60 - 61 ; הנ״ל, הספר העברי : פרקים לתולדותיו ( לעיל הערה ) , עמ׳ ,1 9 - 9 . 19 ״דרכי הפצתם של כתבי קבלה לרמח״ל בפולין ובליטא״, קרית ספר מה ( תש״ל ) , עמ׳ 1 [ נדפס בתוך חקרי קבלה ושלוחותיה, ג, ירושלים תשנ״ג, עמ׳ 7 9 ] ; ח׳ ליברמן, אהל רח״ל, ניו יורק תש״ם, א, עמ׳ 7 .
|
|