|
|
Page:13
1 מבוא 1 זו ניכר חותמו של מהר״ל, שאף הוא השתמש בדיון העיוני כדי להגביל אותו ולחשוף 1 בספר זה אני מבקש להתמקד בתפיסות הבריאה וראשית ההתהוות, את אוזלת ידו . דהיינו בטיפול במושגי הצמצום, השבירה, ההאצלה והבריאה, בכתבי אבות החסידות . אתחקה אחר היסודות העיוניים שבחלק מספרי הדרוש שהועלו על הכתב בתקופת הצמיחה וההתגבשות של התנועה . קבלה חסידית ? האתגר שבעיון בסוגיית הראשית נעוץ בשאלת הזיקה שבין קבלה לחסידות, ובכלל בשאלת עצם הקיום של אינטרס עיוני בכתבי המנהיגים הרוחניים של התנועה . שאלת השאלות היא, האם יש קבלה האופיינית לכתבים שהתחברו בידי מנהיגים רוחניים בחסידות ? האם מנהיגים אלה הציגו גישה קבלית בעלת מאפיינים ייחודיים, או שאימצו גרסאות של קבלת האר״י עם הדגשים מסוימים ותו לא ? האם בכלל היה אינטרס עיוני כלשהו להוגים חסידיים או שמא הם ביקשו לפלס נתיב חווייתי בעבודת האלוהים, וההגות היא משנית או חסרת חשיבות ? האם ההגות מבטאת את ה״אותנטיות״ של החסידות, או אולי הסיפור הוא שעושה זאת ? האם הסוגה והמסגרת הדרשנית היא המאפיינת העיקרית של הרעיונות שהעלו המנהיגים הרוחניים, ועל כן שורשי רעיונותיהם נעוצים בעיקר בספרות המוסר והדרוש, או שמא לתכנים הספקולטיביים חלק חשוב בהגותם ? מהי הספרייה החסידית שממנה שאבו אבות החסידות את הידיעות על קבלה בכלל וקבלת האר״י בפרט, שכן חיבורים מרכזיים של 1 שאלות אלה כולן מסתמכות על מאפיינים קבלה זו נדפסו רק בשלהי המאה ה- 18 ? רעיוניים דומים של מנהיגים חסידיים במחצית השנייה של המאה ה- 18 ובראשית המאה ה- 19 . עקרונית כשדנים בספרות הפילוסופית והמיסטית נוח להציב שני טיפוסים נוגדים באופן קוטבי, וביניהם נעים המיסטיקאים וההוגים השונים . מטבע הדברים גם בין אבות החסידות היו טיפוסים שייצגו תודעות מנוגדות . חביבה פדיה הציגה בהרחבה 16 אני מבקש להזכיר את ההבחנה הקוטבית בין חצרות שבהן דברי דגם כפול כזה . 1 ראו ד׳ שוורץ, בריאה, תורה, צדיקות, גאולה : מקורות והשפעות בחסידות, תל אביב תשע״ט, עמ׳ 1 - 60 ; הנ״ל, תבונה נגד עצמה : תבניות ודפוסים בהגותו של מהר״ל מפראג, תל אביב תש״ף . 1 ראו למשל ח׳ פדיה, ״הבעל שם טוב, ר׳ יעקב יוסף מפולנאה והמגיד ממזריטש : קווי יסוד לגישה טיפולוגית דתית״, דעת ( תש״ס ) , עמ׳ - 7 . 16 ח׳ פדיה, ״החוויה המיסטית והעולם הדתי בחסידות : אינטרוורטי ואקסטרוורטי, אני עצמי ושפת הגוף, המבע התאולוגי והמבע הסיפורי, פרדיגמות ראשונות לדיון״, דעת ( תשס״ה ) , עמ׳ 7 - 108 .
|
|