|
|
Page:11
11 מבוא 11 המקובלים לא עשו נסיון מקיף להביא תורתם לכלל ישראל ולהכניס לימוד הקבלה לסדר הלימוד המחייב בישיבות ובבתי מדרש . איני מעלים עיני מלימוד נמרץ מחוץ לסדר הלימוד של ספר הזהר או ספרי קבלה אחרים, כפי שנעשה בישיבות מסוימות כישיבת הרמ״א ( הרב ר׳ משה איסרלש ) בקראקא, או בישיבת ר׳ יוסף קארו בצפת, או בחבורות מקובלים מסוימות בצפת ובאיטליה, שהשאירו זכר לכך בהנהגותיהם, אבל אלה תופעות מקומיות ובודדות בלבד ואינן משקפות את תמונת המצב הכללי של לימוד קבלה עד המחצית השניה למאה הי״ח . מהתחלת המאה השבע-עשרה ועד למחצית המאה השמונה-עשרה כמעט שלא הודפסו ספרי יסוד ללימוד תורת הקבלה . סיפור הפצתה של הקבלה הלוריאנית בת המאה השש-עשרה, שרוב תורותיה הגיעו לדפוס רק מסוף המאה השמונה- 6 עשרה ואילך, גם הוא מעלה מסקנות דומות . בהמשך דבריו פרס גריס את תמונת תולדות הדפסת ספרים במיוחד במזרח אירופה למן ראשית הדפוס ועד ,1800 שבה נמצא פילוח של סוגות הספרים הנדפסים וכמותם . מניתוחו ניתן ללמוד על משקלן הממשי של סוגות הספרים ועל היקף הפצת בשורתם לציבור הקוראים היהודי . בתוך כך נלמד כי האר״י וגוריו נודעו בזכות הנהגות, ולא בזכות 7 אף הדפסתם של ספרים אלה בשלהי התורות הקבליות החדשות המעמיקות שלהם . 8 לכן סביר להניח שרוב הספרים הללו לא היו המאה ה- 18 לוותה בלבטים לא פשוטים . בידי אבות החסידות, והידע נשאב מספרים אחדים כמו עמק המלך לר׳ נפתלי בכרך ומשנת חסידים לר׳ עמנואל חי ריקי . 9 אף משה אידל הראה כי קבלת האר״י לא הייתה 10 אידל ציין בספרו על החסידות נודעת עד כדי כך שתהיה מניע היסטורי, חברתי ולאומי . כ״עובדה״, כי העיסוק בפרטי התיאוסופיה הלוריאנית בראשית החסידות היה שולי למדי ; נושאים כגון צמצום האין-סוף, תהליך ההאצלה ושבירת הכלים כמעט שאינם עולים . מרכז הכובד של ההגות החסידית הועתק מן התיאוסופיה אל 11 האנתרופוסופיה . ז׳ גריס, הספר כסוכן תרבות בשנים 1700 - ,1900 תל אביב תשס״ב, עמ׳ 76 . 6 גריס, הספר העברי : פרקים לתולדותיו ( לעיל הערה ) , עמ׳ 8 7 גריס, ספרות ההנהגות ( לעיל הערה 1 ) , הקדמה, עמ׳ טז - יז, ועמ׳ 80 - 91 . 8 ראו ז׳ גריס, ספר, סופר וסיפור בראשית החסידות, תל אביב תשנ״ב, עמ׳ 60 . 9 ראו צ׳ לובושיץ, ״ספר, סידור, קמיע : על גלגולי ספר ׳משנת חסידים׳ לר׳ עמנואל חי ריקי״, עלי ספר ל - לא ( בדפוס ) . 10 מ׳ אידל, ״׳אחד מעיר ושניים ממשפחה׳ : עיון מחודש בבעיית תפוצתה של קבלת האר״י״, פעמים ( תש״ן ) , עמ׳ - 0 . 11 מ׳ אידל, החסידות בין אקסטזה למאגיה, תרגם ע׳ ידין, ירושלים ותל אביב תשס״א, עמ׳ 166 .
|
|