|
|
Page:10
מאופל לבהירות 10 ור׳ נפתלי בכרך . אמנם גוף ידע זה עבר על פי רוב תהליך של התאמה לסגנון הדרשני ולאתוס מסוג חדש . כידוע שלמה מימון, שביקר בבית מדרשו של המגיד ממזריץ׳, הציג את הדרשות הללו כלהטוטים שנועדו לקבע את דמותו של הדרשן כבעל השראה שמֵימית . די בכך כדי להבין שנוצר כאן אתוס חדש . מכל מקום אף דרשות אלה הסתמכו על גוף ידע מוגדר . ההשתלשלות של מסורת הידע של החסידות בעייתית עוד יותר לאור העובדה שהגות המייסד, או לפחות מי שהאדמו״רים נסמכים עליו בבחינת מייסד, 1 לכאורה חשיפת גוף הידע הבעש״ט, איננה ברורה מבחינת מקורות הידע וההתייחסות . של הבריאה, למשל, איננה מהותית להבנת ההגות החסידית . יתר על כן : ההתעניינות המסיבית הייתה בעיקר במנהגי האר״י ותלמידיו הממשיים והמתייחסים אליהם, והרבה ידועה המסורת בדבר זלזולו של הבעש״ט בתורות פחות בתורות הסבוכות של קבלתם . כתובות, אולם דווקא מסורת זו מלמדת על כך שהדיון העיוני היה חשוב בעיניו ביותר, אלא שלדעתו תורתו הייתה ברמה כה גבוהה ושיש תופעה כזו כמו ״תורת הבעש״ט״ ; ואזוטרית עד שכתיבתה איננה אפשרית . וכך אכן כתב הורן על הבעש״ט, שהיה בר סמכא בקבלה הלוריאנית, וכי לא מעט מקובלים בני זמנו שחרו לפתחו דווקא בשל היבט זה של פועלו . במסגרת זו הוא הנחה את תלמידיו כיצד ״לקרוא״ בקבלה זו, כיצד לבצע את הכוונות והיחודים הלוריאניים, וכן מסר להם יחודים וטקסים שחיבר בעצמו . הורן התמקד בחיבורו בפרקטיקה הנובעת מקבלת האר״י, לאמור התפילה, הטבילה, המאגיה וכדומה . התורות העיוניות נגעו בעיקר לדפוס של העלאת הרגשות והאובייקטים לשורשם, אך לא לקשרים הקוסמוגוניים הסבוכים של קבלת האר״י . אולם גוף הידע הקוסמוגוני היה ללא ספק ארגז הכלים שבאמצעותו הביעו הבעש״ט ותלמידיו המנהיגים הרוחניים את הגותם . וכמדומה שעד כה לא נעשה בירור מעמיק של ארגז כלים זה . והרי שמועות רבות של הבעש״ט מסתמכות על גוף ידע זה . יתר על כן, הרושם של שליטה מוחלטת ברזיה האינפורמטיביים של קבלת האר״י תרם ללא ספק לסמכותו של הבעש״ט ושל תלמידיו אבות החסידות . כתב זאב גריס על לימוד הקבלה ערב הופעת החסידות דברים אלה : 1 ראו למשל ז׳ גריס, ספרות ההנהגות : תולדותיה ומקומה בחיי חסידי ר׳ ישראל בעל שם-טוב, ירושלים תש״ן, עמ׳ 9 - 107 . מאחר שבחיבור זה אני עוסק בתודעה ההגותית שהתפתחה אצל אבות החסידות, אתייחס לשמועות שניסחו מפיו . על קורות הדפסת ספרות הקבלה במזרח אירופה עד להופעת אבות החסידות ראו ז׳ גריס, הספר העברי : פרקים לתולדותיו, ירושלים תשע״ו, עמ׳ 6 - 67 . שבחי הבעש״ט, מהדורת א׳ רובינשטיין, ירושלים תשס״ה, סימן קכא, עמ׳ 0 . ראו ר׳ הורן, הבעל שם טוב וקבלת האר״י : כוונות ויחודים להמתקת הדינים שמסר מחולל החסידות לתלמידיו, רמת גן תשפ״א, עמ׳ 0 .
|
|