|
|
Page:13
מבוא בלבד, כלומר זו שיצאה בסביבה החסידית ונכתבה בידי חסידים, אף שללא ספק לא תתאפשר הבנה שלמה של קורותיה של ספרות זו ללא עמידה על הקונטקסט הספרותי הֶקשרים ספרותיים אלו הם ״הרווח שבין המלים״, והם שממנו צמחה ועל השפעתו . מלווים את הרשימה שלפנינו בלי להופיע בה במפורש . מה כול לת הרשי מה ביבליוגרפיה זו מסודרת באופן כרונולוגי, על פי סדר הוצאתם של ספרי השבחים לאור . הרשימה כוללת, מלבד שם הספר והמחבר, שנת ההוצאה ומקומה, גם תיאור קצר המתייחס לתוכן הספר, לקשריו לספרים אחרים או מידע רלוונטי על דמותו של המחבר . מלבד אלו מתייחסת הרשימה לשני ממדים נוספים : הסוגה , כלומר אופייה הספרותי של כל יצירה, וכן מסרנים , כלומר מידת נוכחותם של מוסרי שמועה חסידים, המסרנים ( transmitters ) , שמשמם מובא החומר . ארחיב מעט על סוגות השבחים ומשמעותן עבור מלאכת הקטלוג, וכן על אודות משמעות נוכחותם ומיהותם של מסרנים בספרות השבחים . הס וג ה : סו גו ת בס פרות השבחים מעקב אחר במקום אחר עסקתי בהרחבה רבה בסוגות השונות של ספרות השבחים . סוגות אלו מלמד רבות על התהליכים שעברה ספרות זו לאורך שנות קיומה . באופן כללי ניתן לחלק את הסוגות לשתי קבוצות עיקריות . הראשונה נוטה אל התוכן הדרמטי-פולקלוריסטי והשנייה אל היסוד התיעודי-דוקומנטרי . מטרתן של היצירות שנכללות בקבוצה הראשונה אינה למסור תיעוד אמין ככל הניתן של חיי הצדיקים, דבריהם ומעשיהם, אלא להלהיב ולמשוך את לבו של הקורא . כוחן הוא ביופיים של הסיפורים המופיעים בהם, בפיתוחן של הנובלות, בדרמות המלהיבות ובאירועים הסנסציוניים . לעומתן, בסוגות התיעודיות מקבל הקורא דיווחים קצרים ולקוניים יותר, בדרך כלל בצירוף דברי תורה מאת הצדיק שליקט המחבר, ולעיתים קרובות מצורף גם חומר תיעודי נוסף, כגון העתקות מכתבים ומסמכים שונים הנוגעים לצדיק . כוחן של יצירות אלו נובע מן הרושם האמין והמדויק, ומיומרתן להוות שיקוף נכון של חיי הצדיקים החסידיים המוזכרים בהן . בקבוצה הראשונה בולטת למשל סוגת ה״וואונדרליכע מעשיות״ ( מעשיות נפלאות ) . אלה הם ספרונים ביידיש עממית או בעברית ובהם נובלות מרעישות, דרמטיות להרחבה נוספת על ההקשרים הספרותיים של ספרות השבחים ראו קיציס, ספרות השבחים, עמ׳ - 0 . שם .
|
|