|
Page:12
לִתקוֹן באנו אחרים שעניינם עיון או דרוש, ולעתים אף נקבצו למחזור סיפורים בתוך ספר, אך ספר שהוקדש כולו לשבחי צדיק או צדיקים לא ראה אור . מחזורי סיפורים של שבחי צדיקים המשוקעים בתוך ספרים שאינם ספרי שבחים הופיעו כבר ב״מעשה בוך״ ( באזל שס״ב ) ו״בספר חסידים ״ ( נדפס לראשונה בבולוניה 8 ) . סיפורי שבחיו של ר׳ שמעון בר יוחאי ( רשב״י ) פרוסים לכל אורך ספרות הזוהר . תרגומים של סיפורי שבחים מספר הזוהר וסיפורי שבחים רבים נוספים הופיעו בספרות המוסר בימי הביניים, כמו למשל ב״ספר המוסר״ לר׳ יהודה כלץ ( קושטא רצ״ז ) , ובספרות המוסר ביידיש, כמו למשל 8 בספר ״לב טוב״ ( פראג ש״פ ) . יוצא דופן הוא הספר ״שבחי האר״י״ של שלומיל מדרזניץ . ספר זה, שאף הוא הופיע 9 ראה אור לראשונה כספר שבחים בפני עצמו דווקא תחילה כנספח לספרים אחרים, במרחב החסידי, באוסטרהא תקנ״ד, כעשרים שנה לפני פרסומו של ״שבחי הבעש״ט״ ( תקע״ה, מס׳ בקטלוג ) . ספרים חוץ-חסידיים נוספים השפיעו גם הם על הולדתה של ספרות השבחים החסידית ועל הסוגות השונות שהתפתחו בה . ספרי תולדות משכיליים אחדים ראו אור עוד לפני הולדתה של ספרות השבחים החסידית, והפכו בכך למעשה לספרי השבחים העבריים הראשונים . בתקופה מאוחרת יותר, ספרונים ובהם סיפורי עַם יהודיים ביידיש, דוגמת ספריו של אייזיק מאיר דיק, וכן ספרות נובלית כתובה עברית, השפיעו על פריצתה מחדש של ספרות השבחים החסידית בשנות השישים של המאה הי״ט, לאחר שנים ארוכות של שתיקה ספרותית . בנוסף, סיפורי שבחים חסידיים הופיעו כל העת גם בספרות הדרוש החסידית . הֶקשֵרים תרבותיים שונים השפיעו באופן ברור על סגנונות שונים של כתיבת השבחים החסידיים . ספרות שבחים חסידית בסגנון היסטוריוגרפי, כמו למשל הסוגה שזכתה לכינוי ״הגיוגרפיה עם הערות שוליים״, הושפעה במישרין מכתיבה חוץ- 0 מחקריו ההיסטוריים של שמעון דובנוב, שהחלו לראות אור כבר בשנות חסידית . השמונים של המאה הי״ט ברוסית, ובאופן אחר ספרו הייחודי של ״ורוס״, הוא אהרן מרכוס ( הנ״ל, חסידיזמוס ) וספרים נוספים השפיעו השפעה מכרעת על התפתחותה של סוגת שבחים זו ושל נטייה לאישוש היסטורי או פסבדו-היסטורי של העובדות . למרות השפעות חשובות אלו, מתמקדת הרשימה שלהלן בספרות השבחים החסידית 8 רובין, כובש הלבבות . וראו גם פיירשטיין, קבלה, המתייחס למכלול ספרות המוסר הפופולרית המוקדמת ביידיש . 9 למשל בפתיחת ספר ״עמק המלך״ לר׳ נפתלי בכרך, אמשטרדם ת״ח . 0 את הביטוי טבעה עדה רפפורט-אלברט ; ראו הנ״ל, הגיוגרפיה . על השפעה זו ראו גם קרלינסקי, ראשיתה ; הנ״ל, היסטוריה שכנגד ; רובינסון, הגיוגרפיה ; ברטל, שמעון הכופר ; דן, קִצה ; לואיס, דמיוּן הקדושה, עמ׳ 8 - 9 ; גרטנר, ראשיתה .
|

|