|
|
Page:10
לִתקוֹן באנו 0 ונמנים בה למעלה ממאתיים ושבעים כותרים, ספרים ו״ספרים׳לך״, כלומר חוברות וספרונים, שיצאו לאור בחברה החסידית בשנים שלפני מלחמת העולם השנייה . ערכים ביבליוגרפיים רבים שהביא אלשטיין נזקקו לתיקון ולדיוק, בנוגע לשנת ההוצאה לאור, למקום ההוצאה, לשם המחבר ואף לגבי שמות הספרים . הרשימה בנוסף שלפנינו מסתמכת על עבודתו החשובה, אך מתקנת את השגגות שבה . לכך, הביבליוגרפיה החדשה כוללת גם תיאור כללי על כל אחת מן היצירות, הכולל התייחסות לאופייה הספרותי, למידת ההסתמכות על מקורות ומסרנים ולזיקתה ליצירות שבחים אחרות, לזיקתה לבתי הוצאה לאור מרכזיים ומידע נוסף שעשוי לשפוך אור על היצירה . גבולות ה ח ומר ספרות השבחים החסידית היא רב-מערכת המורכבת מסוגות ומסגנונות שונים . הקטלוג שלהלן נוטה אל ההגדרה המרחיבה והגמישה : כל כותר שעניינו המרכזי הוא עיסוק בדמותו של צדיק או צדיקים חסידיים וראה אור על ידי חסידים שפעלו בתוך החברה החסידית . בשל ההבנה כי החברה החסידית היא סביבה חברתית מוגדרת באופן יחסי, ניתן לאשר או לשלול את שיוכו של ספר למרחב החברתי והתרבותי החסידי, וכן לזהות את המחבר כאישיות חסידית הפועלת בחברה זו, או כמי שפעלה מחוצה לה . הופעתו של ספר שבחים במרחב החברתי החסידי וכתיבתו בידי אישיות חסידית הם לדעתי המאפיינים הברורים והמהותיים בזיהויה של יצירה ספרותית כספר ״חסידי״ . אין ספק כי להגדרות אלו קיימים מקרי ביניים רבים . מיכאל לוי רודקינסון, למשל, מהראשונים שהביאו לדפוס ספרות שבחים חסידית, התחיל את דרכו כחסיד, אך בהמשך בכמה מקרי גבול כגון זה נסמכת קביעת זהותו חייו פנה לכיוונים שונים, ובעיקר משונים . החסידית של הספר על גורמים נוספים, למשל אופייה של היצירה ומידת הדמיון שהיא משמרת לספרי שבחים חסידיים מובהקים יותר, בממדים כגון תוכן ועיצוב . גם המושג ״שבחים״ משמש כאן בהוראתו הרחבה, הכוללת כל חומר העוסק בגיבוריה ובמוריה של החסידות, הן ״סיפורי נפלאות״ נובליים ומלאי דמיון והן חומר היסטוריוגרפי באופיו, תיעודי, מונוגרפי, ילקוט שמועות על צדיק יחיד או רבים, אוסף ״מערכות״ ( חטיבות של פרקים מונוגרפיים, כדלהלן ) וכיוצא באלו . ספר שבחים ייקרא אפוא פריט דפוס שחומרים מסוג זה הם תוכנו המרכזי, אף אם משולבים בו חומרים חובתי לציין גם את עבודתו של גדליה נגאל, ובמיוחד את ספרו החלוצי, מלקטי הסיפור החסידי, ירושלים תשנ״ו, שהפנה לראשונה את המבט המחקרי על מסרנים, מוציאים-לאור ומלקטים שעסקו בסיפורי חסידים . בעבודתי זו ובעבודות קודמות שלי הסתמכתי עליו רבות . לסיכום המחקר על אודותיו ראו בהרחבה אצל מאיר, שבחי רודקינסון .
|
|