|
|
Page:10
10 דוח מחקר עיקרי, של תופעה כללית ורחבה יותר, שאפשר לכנותה דינמיות תעסוקתית . זו כוללת גם חלקיות משרה, עבודה אצל כמה מעסיקים, ועבודה של הפרטים כעצמאים בנוסף לשכירים, תופעות שאינן נדונות כאן . דינמיות תעסוקתית יש בה כדי לשקף התמדה אל מול שינוי בהיבטים מגוונים אחרים של שוק העבודה, כמו שיעור ההשתתפות, התמיינות לענפים ומקצועות, תמורות בהיקף ובסוג ההון האנושי שבידי העובדים, ואף שינויים בנורמות ובהעדפות של הפרטים . במחקר זה אנו מבקשים אפוא לשרת את הדיון הרחב יותר בנוגע לשינויים בשוק העבודה . האם קצב השינויים בשוק העבודה ומהותם של שינויים אלו הם חסרי תקדים ? האומנם השינויים שחלו בדפוסי הדינמיות התעסוקתית חורגים מדפוסי שינוי שהורגשו בתקופות מוקדמות יותר בשוק העבודה הישראלי ? ואם אכן כך, באיזה אופן קורה הדבר ? אילו היבטים בשוק העבודה השתנו לאחרונה או שהם מצויים בתהליכי שינוי, ומהם מקורותיו של שינוי זה ? מ ו ש ג י ם בספרות הכלכלית, "דינמיות תעסוקתית" הוא מושג רחב, והשימוש בו אינו עקבי ועשוי להתייחס לתופעות שונות . לפיכך, ראוי להבחין תחילה בין שלושה מושגים המשקפים שלוש תופעות, שיש ביניהם חפיפה חלקית וקשרים שונים, ובכל זאת הם מושגים מובחנים . הראשון הוא "שיעור האבטלה", כלומר, שיעור הפרטים שאינם עובדים אך היו מעוניינים לעבוד, מקרב המשתתפים בשוק העבודה ( קבוצת המשתתפים כוללת את המועסקים ואת המובטלים ) . שיעור האבטלה יכול ללמד עד כמה קשה, בממוצע, למחפשי עבודה להתקבל למשרה חדשה . במציאות של שיעור אבטלה גבוה קשה יותר למצוא עבודה, ובשל כך מחפשי עבודה נאלצים להתפשר על תנאים שבמצב של אבטלה נמוכה הם היו נוטים להתעקש עליהם . שיעור האבטלה כשלעצמו אין בו כדי ללמד על הנטייה של הפרטים לעבור בין משרות או על הנטייה של מעסיקים לשנות את מצבת כוח האדם שלהם . ואולם, במצב של שיעור אבטלה גבוה, שבו קשה להתקבל למשרה חדשה, סביר להניח שעובדים ייטו להיאחז במשרתם
|
|