|
|
Page:14
14 סקירה ב . ה ז י ר ו ת ה ח י נ ו כ י ו ת : ב ש ם ה ה ת ל כ ד ו ת מ ס ר י ם מ ר כ ז י י ם ההבחנה שעשה הנשיא בוש בנאומו, בין "טובים" לבין "רעים", הודגשה ביתר שאת בתוכניות הלימודים בבתי הספר . היטיב לתאר זאת צ'סטר פין ( Finn ) בעת ששימש נשיא מכון פורדהם לקידום מצוינות חינוכית . 11 "אירועי 11 בספטמבר והמלחמה בטרור שבאה בעקבותיהם יוצרים הזדמנות רבת עוצמה ללמד את בנותינו ובנינו על גיבורים ורשעים, חופש, דיכוי, שנאה וחמלה, דמוקרטיה ותאוקרטיה, סגולה אזרחית ורשעות" ( 2006, Finn, 580 ) . ברור כי אירועי 11 בספטמבר הם מעשה טרור שאין להזדהות איתו או להצדיק אותו . חברה חפצת חיים חייבת גם באמירה ברורה נגד פגיעה מכוונת בחפים מפשע . עם זאת, החלוקות הללו ( בין טוב מוחלט לרע מוחלט ) , שחזרו על עצמן בתוכניות הלימודים, לא השאירו למורים ולתלמידים מרחב רב לקיים בכיתה דיון הכולל דעות מנוגדות או מורכבות יותר . ספרי הלימוד הציגו מציאות אחת, ובה או "רע" או "טוב" . אמריקה הוצגה במרבית תוכניות הלימודים כקורבן של מתקפה הרסנית ייחודית, שבעקבותיה קיבלה את תמיכת כל מדינות העולם . בכל שיעורי ההיסטוריה של ארצות הברית, היסטוריה עולמית ולימודי אזרחות נשמרו בעקביות תיאור מדיניותו של נשיא ארצות הברית בוש כפי שהוצגה לעיל, וכן תיאור ההצדקה לתגובות מיידיות ( וגם מאוחרות יותר ) של ארצות הברית ושל העולם להתקפות מצד הטרור האסלאמי הקיצוני . אומנם בתוך ארצות הברית התעצם עם הזמן הקונפליקט בין רפובליקנים לדמוקרטים בנוגע למדיניות התגובה ולפעולה הרצויה ( Stieb, 2021 ) , אך הוא כמעט שלא בא לידי ביטוי בתוכניות הלימודים ובספרי הלימוד . רק מיעוט מחומרי הלימוד עסקו באפשרות לדיון במחלוקות הללו . הטענה החינוכית בהקשר זה היא שמעבר להתנגדות הברורה והמוצהרת לפעולות טרור, שאין לסייג אותה, התהליך החינוכי יכול לאפשר העמקה בפרטים של התהליכים הגלובליים והאזוריים המאפשרים את צמיחתו של טרור רצחני מסוג זה, ודיון בדרכים שבהן מדינות דמוקרטיות יכולות להיאבק בו ( ראו גם 2005 Wiener, ) . 11 מכון פורדהם ( Fordham Institute ) הוא מכון חשיבה לקידום מדיניות בנושא מצוינות בחינוך . בתחילת שנות האלפיים קידם המכון מאוד את מדיניות החינוך בנושא סטנדרטים ובחירת הורים, הנשענת על עקרונות נאו – ליברליים . להתייחסות למדיניות החינוך שהמכון מקדם בעשור הנוכחי Ohio Capital Journalואר .
|
|