|
|
Page:11
בין 11 בספטמבר ל – 7 באוקטובר : חינוך לערכים דמוקרטיים בצילה של מלחמה 11 המלחמה המתחוללת, כמו המלחמה בשער שבני-אדם חשים בבואה, היא גורם המשפיע במישרין על היקבעות אישיותם של הצעירים הגדלים באיום שהיא מטילה על הווייתם . בשעות אלה נתבע החינוך למלא תפקיד קורקטיבי למניעה, או למצער, להמעטה של השפעות האיום הזה על התפתחותם של בני הדור הצעיר . כל מעשה המכוון למילוי התפקיד הזה הוא בחזקת "עזרה ראשונה" ובתורת שכזה אין הוא טעון צידוק ( לם, 1976 , 5 ) . אך לם אינו מסתפק בקביעה זו, ומוסיף כי "לחינוך נועד תפקיד קורקטיבי מקיף יותר מזה . מוטל עליו לא רק לחבוש פצעים אלא גם למנוע, ככל שניתן, מצבים המסכנים את קיומה של החברה ואת הווייתו התקינה של היחיד" ( לם, ,1976 5 ) . כלומר, לצד הצורך הדחוף לתת מענים ראשוניים למציאות שהמלחמה יצרה, לחינוך תפקיד גם בעיצוב דמותה של החברה לאחר המלחמה, במטרה למנוע הישנותה . וכך מזכיר לם כי "אם בשל היגרפותו [ אחר המלחמה ] מאבד החינוך את כיוונו וזונח את מטרותיו כדי לשרת את המלחמה המתחוללת הוא עלול להצטרף בלא יודעין וללא כוונה אל הגורמים המכשירים את התנאים לפרוץ המלחמה הבאה" ( לם, ,1976 5 ) . באחד מספרי הלימוד שנכתבו לאחר אסון התאומים ציין מחנך כי "ההתקפות ב- 11 / 9 חשובות מדי כדי להתעלם מהן . הן מציגות רגע חינוכי מכריע" ( אצל Hess & Stoddard, 231 2007, ) . בהמשך לדבריו של צבי לם, שנה לאחר ההתקפה הרצחנית של ארגון החמאס החברה הישראלית אכן מצויה ברגע חינוכי מכריע . השאלה אם יאבד החינוך את כיוונו וישרת בכוונה או שלא בכוונה את הגורמים המכשירים את התנאים לפרוץ המלחמה הבאה היא שאלת מפתח בעלת השפעה מכרעת על דמותה העתידית של החברה הישראלית ומדינת ישראל . מטרתה של סקירה זו היא אפוא ללמוד ממקרה המבחן של אירועי אסון התאומים, ולהזמין לחשיבה מחודשת על משמעותו של הרגע החינוכי שהחברה הישראלית מצויה בו בעת הזו, במיוחד לאור בחינה של המסרים הערכיים החברתיים שכבר מוטמעים במישרין ובעקיפין על ידי מערכת החינוך מאז 7 באוקטובר 2023 .
|
|