|
|
Page:10
10 סקירה החינוך למחקר הקיים בנושא התמודדותה של מערכת החינוך בארצות הברית בהקשרים אלו, כולל היכרות עם ההמלצות המרכזיות ( חלקן מודגשות בסקירות ) . חלקו הראשון של מסמך זה עוסק בארצות הברית . בחלק זה נציג את התגובות הראשוניות, שעיקרן הדגשת המוטיב הפטריוטי והלאומי בחברה ובמערכת החינוך . לאחר מכן נדון בזירות חינוך שונות שבאו בהן לידי ביטוי אופני ההתמודדות של מערכת החינוך עם האסון ועם הצורך להסביר אותו לתלמידים : בתוכניות הלימודים ובביטויי הנצחה וזיכרון, גם ברמת המדיניות וגם ברמת היוזמות בחברה האזרחית . בסיומו של חלק זה נעסוק בשיח הציבורי על גילויי ההסתה והגזענות כלפי תלמידים ומורים מוסלמים בעיקר, ובחופש הביטוי של מורים בהקשר זה . בחלק השני נעסוק במציאות הישראלית ובתגובה של מערכת החינוך לאירועי 7 באוקטובר בכל הקשור לאופנים שבהם המלחמה והשלכותיה מוצגות ונידונות בכיתות, מתוך הבנה שהדברים נבדקים בעת ההתרחשות, ללא פרספקטיבה של זמן, הנדרשת לא פעם לעיבוד . בחלק השלישי נציג את המשמעויות החינוכיות שניתן להפיק מההתבוננות בשתי מערכות החינוך : בארצות הברית בשנים 2001 – 2002 ובישראל בשנים 2023 – 2024 . ולבסוף נציג סיכום ותובנות לנוכח פתיחתה של שנת לימודים נוספת בצילה של מלחמה מתמשכת . אם כן, מסמך זה אינו עוסק בהתמודדות המערכת עם אלפי התלמידים המפונים בהקשרים המיידיים, למשל בצורך לאפשר שגרת לימודים ולתת מענים ראויים למצב, ובצורך לייצר מערך תמיכה רגשי להתמודדות עם טראומה ואבל ולטיפוחו של חוסן נפשי לתלמידים . 8 אלו הן מטרות הכרחיות וחשובות, ואין מחלוקת בדבר נחיצותן . פילוסוף החינוך צבי לם כתב בהקשר זה בספרו מלחמה וחינוך ( 1976 ) : 8 לשכת המדענית הראשית במשרד החינוך ערכה בחודשים שלאחר המלחמה סקירות של מאמרים העוסקים בהתמודדות מערכות חינוך בעולם עם משברים שונים, כמו אסונות טבע וגם טרור . הוכנו ארבע סקירות המסכמות מאמרים בנושא מערכת החינוך בארצות הברית לאחר אסון התאומים . חלק נכבד מהן עוסק בהיבטים של היערכות לחירום, בהתמודדות עם סוגיות רגשיות וגם עם אתגרי ההוראה, בעיקר בהקשרים אלו שצוינו לעיל .
|
|
|