|
|
Page:13
איך משפרים את עבודת הכנסת ומחזקים את מעמדה ? 13 מעמיקה של נושא ספציפי אגב זימון גורמים רלוונטיים לפגישות הוועדה לשם מסירת מידע, נתונים ומסמכים או מתן עדות על פעולות הנעשות במסגרת תחום אחריותן והסקת מסקנות בהתאם . שימוע פרלמנטרי מגביר את השקיפות הציבורית של הנעשה ברשות המבצעת ואף משפר את המומחיות של חברי הוועדות . בהיעדרו של כלי זה נפגמת איכות הפיקוח . ה י ע ד ר ס מ כ ו ת ש ל ו ע ד ו ת ה כ נ ס ת ה ק ב ו ע ו ת ל ח י י ב ע ד י ם ל ה ו פ י ע ל פ נ י ה ן ו ל ה צ י ג ל ה ן מ ס מ כ י ם הן החקיקה והן תקנון הכנסת קבעו נורמה כללית שלפיה ועדות הכנסת רשאיות לדרוש מידע ונתונים משני גורמים בממשלה : מנושאי משרה וממלאי תפקידים בשירות הציבורי, המחויבים להגיע לישיבות הוועדות שאליהן זומנו ; ומהשרים העומדים בראש המשרדים . ראשית, על השרים מוטלת חובת דיווח חצי-שנתית לוועדה בתחום האחריות של משרדם ( סעיף 123 ( ז ) לתקנון הכנסת ) . שנית, השרים רשאים להופיע לפני הוועדה במקום עובדי המדינה במשרדם כחלק מעקרון האחריות המיניסטריאלית . למרות זאת, הוועדות ( למעט הוועדה לענייני ביקורת המדינה ) אינן רשאיות לכפות הופעה לפניהן או ליצור לחץ למסירת מידע אמין ומלא, שכן אין בסמכותן להטיל סנקציות של ממש בגין אי-הופעה לפניהן או מסירת מידע חלקי או שגוי . רק במקרה שבעל תפקיד בשירות הציבורי זומן בידי הוועדה לדיון אך לא הופיע, רשאי יושב הראש שלה לבקש מיושב ראש הכנסת לפנות לנציב שירות המדינה בבקשה לחקור את המקרה ולהטיל על עובד הציבור שלא התייצב סנקציה משמעתית בהתאם . החוק והתקנון אינם מקנים לוועדות סמכות לחקור באופן רשמי שרים, נציגי ממשלה או נושאי משרה ציבורית, ומהות הופעתם לפניהן — עדות או הצהרה — איננה מוגדרת בחוק . בכל אלה יש כדי לפגום בעבודת הפיקוח השוטפת של הוועדות על הרשות המבצעת . מ ע ק ב ל ק ו י הוועדות אינן עוקבות באופן שוטף אחר יישום המסקנות שהן גיבשו בעקבות ההצעות לסדר יום ולדיון מהיר שהעבירה אליהן מליאת הכנסת . 5 הן גם כמעט שלא מבצעות מעקב 5 לפי סעיף 58 לתקנון הכנסת, עם סיום הדיון בהצעות לסדר היום תניח הוועדה את מסקנותיה על שולחן הכנסת, בצירוף עמדת המיעוט, אם הייתה כזאת ( הוועדה רשאית שלא לפרסם את מסקנותיה או להעבירן ישירות לשר אם ראתה שפרסומן עלול לפגוע בביטחון המדינה, ביחסי החוץ
|
|
|