|
|
Page:12
12 וְלוּ רַק הֵד — "מחלקת החרדים" בקרן הקיימת לישראל 1926 - 1945 הרוח שהובילו את המחלקה לשמש מובילי תנועה פוליטית המונית, וכן במורכבותם הרבה של המסרים שעמדו במוקד התעמולה של קק"ל, מסרים שהקשו מאוד על קליטתם בקרב הציבור הרחב . ניתוח עמידתה של המחלקה בתווך, בין הציונות ובין האורתודוקסיה, והחיבור הייחודי שביקשה לרקום ביניהן, מוסיף גוון חדש לקשת הצבעים המאפיינת חיבורים דומים שהתקיימו בחברה היהודית בארץ ובעולם בתקופה שבין שתי מלחמות העולם . קשת זו הולכת ומתבהרת במשך השנים, לאור חשיפתן של עוד ועוד נקודות השקה בין תפיסות מורכבות אלה . חשיבות העיסוק בתולדותיה של מחלקת התעמולה בקרב החרדים נעוצה בתרומתו לשדה הרחב של מחקר הקרנות הלאומיות : עד לשנות התשעים של המאה העשרים נדלה מרבית המידע על אודות פעילותן של הקרנות הציוניות מספרות פנימית שהוציאו לאור הקרנות, ספרות שחוברה בידי הדמויות שנטלו בהן תפקידי מפתח . התפתחות המחקר על אודות הריאליה ההתיישבותית והיישובית, וסידורם מחדש של הארכיון הציוני וארכיוני הקרנות השמורים בו, סייעו להרחבת המחקר בנושאים אלה . ברם, המחקרים המרכזיים התמקדו בתחום רכישת הקרקעות והכשרת הקרקע של קק"ל . יורם בר- גל סקר אמצעים שונים שבהם השתמשה קק"ל להפצת רעיונותיה, אך הותיר מרחב גדול למבקשים להעמיק באידאולוגיה שעמדה מאחורי המסרים של תעמולת קק"ל, מעבר להיבטים המעשיים של תעמולה זו . הרבה פחות מכך נכתב על תולדותיה של קרן היסוד ( קה"י ) , שלה הוקדשו מחקרים מעטים בלבד . נוסף על כך, הדמויות שהקימו את "מחלקת החרדים" ועמדו בראשה במשך שנים ארוכות, הרב ישעיהו שפירא והסופר יהושע רדלר- פלדמן, שכונה גם רבי בנימין ( להלן : ר' בנימין ) , נתפסו כאישים מרכזיים בתולדות הפעילות הציונית והספרות העברית בכלל, ובתולדות הציונות הדתית בפרט . שניהם כתבו רבות, אך בספרות שנכתבה על אודותיהם כמעט ולא הוזכרה, ודאי שלא נחקרה, תקופת פעילותם במחלקת החרדים . 1 כך גם טרם נבחנה עד היום השפעתו החשובה והראשונית של ירחון "ההד" על עיצוב התרבות הדתית- לאומית ועל עיתונות אגודת ישראל בתקופה שבין שתי המלחמות, באמצעות ניתוח השקפת העולם של עורכיו או עמידה על השינויים שחלו בתכנים שבחרו לאורך השנים . 2 החיבור המובא כאן מבקש אם כן למלא משהו מתוך אותו חלל מחקרי- היסטורי, באמצעות ניתוח שיטתי של מקורות ראשוניים, בהם : מכתבים, חומרי תעמולה, פרוטוקולים של ישיבות, עיתונים ועוד, תוך כדי התייחסות והשוואה למחקרים העוסקים בתולדות הקרנות 1 עבודות מרכזיות שנכתבו על אודות הרב שפירא : רקנטי, ועלינו המלאכה לגמור ; דון-יחיא, "אדמו"ר חלוץ" ; בן-יעקב, ועלינו המלאכה לגמור ; קליין, שפירא . לאחרונה ראו אור שני חיבורים שעסקו באופן מעמיק בהגותו של ר' בנימין, אך כאמור לא בפעילותו כפקיד קק"ל . ראו : צורף, קדמה ; וכן פרק בספרו של חריף, אנשים אחים אנחנו . 2 מאמר ראשוני בנושא נכתב בעבר ( גפני, ההד ) , ובימים אלה נכתבות שתי עבודות הכוללות ניתוח נרחב של סוגיות אלה, גם בהסתמך על ממצאי המחקר דלהלן . ראו : קופמן-פרל, נביא במחנה ; הכהן, עיתונות הציוה"ד .
|
|