|
|
Page:12
12 בהנחה שלנבדק אין בעיה בשריר, ושהוא נתון במצב רוח רגיל ורגוע, ללא גירויים חיצוניים ) לכן חשוב שהבודק לא יחייך אל הנבדק או ייצור עמו אינטראקציה אחרת כלשהי ( , השריר יגיב בהתנגדות – הזרוע תישאר נעולה . אם תחזרו על הבדיקה בנוכחות גירוי שלילי ) למשל, ממתיק מלאכותי ( , "למרות שהלחץ שיפעיל הבודק על הזרוע לא יהיה חזק יותר מאשר בפעם הקודמת, השריר לא יצליח להתנגד ללחץ, וזרועו של הנבדק תצנח כלפי מטה . " 4 אחד ההיבטים הבולטים במחקרו של דיימונד, היה אחידות התגובה בקרב הנבדקים . התוצאות של דיימונד היו ניתנות לניבוי, כמו גם נִשנות ואוניברסליות . אותן תוצאות התקבלו גם כאשר לא היה שום קשר הגיוני בין הגירוי לבין התגובה . מִסיבּות בלתי ידועות לחלוטין, גרמו סמלים מופשטים מסוימים לכל הנבדקים להגיב בחולשה, בעוד שסמלים אחרים גרמו לתגובה הפוכה . חלק מהתוצאות היו מתמיהות : תמונות מסוימות, נטולות תוכן גלוי – חיובי או שלילי – גרמו לכל הנבדקים להגיב בחולשה, בעוד שתמונות "ניטרליות" אחרות גרמו לכל הנבדקים להגיב בחוסן . חלק מהתוצאות אף היוו כר נרחב לניחושים : בעוד שרובּה של המוזיקה הקלאסית ורוב מוזיקת הפופ ) כולל רוקנרול "קלאסי" ( הניבו תגובת חוסן אוניברסלית, הרוק הכבד והרוק ה"מטאלי" – שהחלו להתפתח ולהיות מקובלים בסוף שנות השבעים – הניבו תגובת חולשה אוניברסלית . תופעה נוספת התגלתה, אם כי דיימונד התייחס אליה ברפרוף ולא חקר אותה ואת השלכותיה הייחודיות לעומק . נבדקים שהאזינו להקלטות של מקרי תרמית ידועים – למרות שהדוברים היו משכנעים בדבריהם ונשמעו כאילו הם דוברי אמת – הגיבו בחולשה . לעומת זאת, כאשר האזינו להקלטות של הכרזות אמת מוכחות, הגיבו כולם בחוסן . 5 תופעה זו היא נקודת הפתיחה בעבודתו של מחבר ספר זה, הפסיכיאטר והרופא הידוע דיוויד ר . הוקינס . בשנת 1975 החל ד"ר הוקינס לחקור את התגובה הקינסיולוגית לאמת ולשקר . כבר הוכח שהנבדקים אינם זקוקים להיכרות מודעת עם החומר ) או עם הנושא ( הנבדק . במחקרים כפולי סמיות ) double - blind ( ובהדגמות עוצמה מול כוח
|
פראג
|
|