|
|
Page:14
13 מבוא תאוריות רלוונטיות העניין הרב בבוגרי השמה חוץ-ביתית החל בתחילת המאה הנוכחית . בשלבים הראשונים של העניין המחקרי בתחום זה הושם הדגש במידה רבה בתיאור הקשיים שבוגרי השמה התמודדו עימם בתחומי חיים שונים . לפיתוח תאורטי ניתן משקל קטן יחסית ( ראו למשל את ספרם המוקדם של אוזגוד ועמיתיו 2005 , . Osgood et al ) . במאמר מכונן שכותרתו Young people aging out of care : The poverty of theory , הצביע מייק סטיין ( Stein, b 2006 ) , אחד ממניחי היסודות לעיסוק השיטתי בבוגרי השמה, על הקושי להתאים תאוריות ספציפיות לתיאור ולניבוי מצבם של בוגרי השמה, תאוריות שיסייעו לעצב שירותים מתאימים עבורם . שלוש תאוריות עשויות לדעתו להתאים — תאוריית ההתקשרות, תאוריית המוקד ( focal theory ) ותאוריית החוסן . עם השנים הצטרפו לסטיין עוד רבים שהצביעו על המחסור בתאוריות מתאימות והציעו מסגרות תאורטיות שעשויות להסביר את מאפייני המעבר של מי שיוצאים את ההשמה בהגיעם לגיל המתאים ( aging out of care, alumni ) . בין ההצעות היו תאוריות שהעמיקו בתחומים של התקשרות וחוסן ( כידרה, 2018 ; Furey & Harris - Evans, 2021 ; Schofield, 2001 ) אך הוסיפו להן מושגים כגון Recognition, , ) Lee & Berrick, 2014 ( Identity capital Glynn, 2021 ( precarity, and liminality ) , ו- Turner & Percy - ( Communities of practice Smith, 2020 ) . ועדיין, רבים מצביעים על הדלות היחסית של המסגרות התאורטיות המנחות את המחקר בתחום ( ראו, למשל, 2016 Storø, ) . מחקרנו שונה ממחקרים אחרים שבחנו את תקופת ה"בגרות בהתהוות" של בוגרי השמה . במחקר זה ליווינו את הבוגרים במשך כעשר שנים — החל מהשבועות האחרונים שלהם בפנימייה . בכל נקודת זמן, או בכל גל, של איסוף נתונים במשך עשר השנים האלה שאלנו שאלות מחקר שונות, שהתאימו לנקודת הזמן הספציפית שבה פגשנו את המשתתפים במחקר . לכן שילבנו בין מספר מסגרות תאורטיות — לכל אחת מהן הייתה תרומה לעיצוב שאלות המחקר בנקודת הזמן שבה הן נשאלו . מסגרת תאורטית אחת מתייחסת בעיקר לשלב ההתפתחותי שבו נמצאים הבוגרים — "בגרות בהתהוות" ( 2014 Arnett, 2000, 2014 ; Arnett & Žukauskienė, ) , ומראה כיצד מאפייני שלב התפתחות זה מעמידים לפני בוגרי השמה אתגרים המשפיעים על תהליכי המעבר ממסגרת ההשמה ועל ההישגים שאליהם הם מגיעים . התאוריה של חוללות עצמית ( self - efficacy ) סייעה לנו להבין את המוכנות של הצעירים ליציאה ממסגרת ההשמה . בהמשך, כדי להבין את התוצאות שאליהן הגיעו הצעירים במשך השנים, נשענו על המסגרת המושגית של חוסן, המתמקדת במאפייני הצעיר והסביבה אשר מאפשרים לו להתמודד בצורה טובה עם האתגרים שעימם הוא מתמודד . גם הגישה האקולוגית היא מעין מסגרת-על המשלבת התייחסות להתפתחות של הצעיר כפי שהיא מתרחשת בתוך הקשרים סביבתיים ( contexts ) ,
|
|