|
|
Page:12
אלה תולדות יצחק 12 דור הנכדים ( בר׳ לה, כג ; לו, ד ) , וציון מפורש של מותו, הכולל את גילו, ציון קבורתו תפיסת יצחק כאחד משלושת האבות משתקפת ופרטים נוספים ( בר׳ לה, כח - כט ) . לא רק במקרא אלא גם במסורת חז״ל, לפיה ״אין קורין אבות אלא לשלושה״ ( בבלי, ברכות ט״ז ע״ב ) . אך למרות זאת דמותו של האב יצחק נחשבת על פי רוב כדמות משנית ושולית, השרויה בצילו של האב אברהם מחד והבן יעקב מאידך . דוגמה טיפוסית לתפיסה זו מופיעה בהערה של מאהר : ״יצחק הוא דמות השרויה בצל והולכת לאיבוד בין הדמויות רבים סבורים שאין לו מחזור סיפורים עצמאי בספר הענקיות של אברהם ויעקב״ . בראשית, ושהפרק היחיד המוקדש לו ( כו, א - לג ) נכלל במחזור סיפורי יעקב ובלוע שני הממצאים התורמים לתפיסה זו הם : ( א ) נוסחת התולדות של יצחק בתוכו . בבראשית כה, יט, הפותחת לדעת רבים את מחזור סיפורי יעקב . ( ב ) מיעוט החומר על יצחק והדמיון הרב בינו לבין חומרים מסיפור אברהם . נדון בממצאים הללו בקצרה . ( א ) נוסחת התולדות ׳אלה תולדות פלוני׳ חוזרת אחת-עשרה פעמים בספר 8 היא משמשת כותרת בראשית, והיא אמצעי התיחום הספרותי הבולט ביותר בספר . 9 מבחינה רעיונית לקטעיו השונים, מחלקת אותו לחלקים, ומעצבת את מבנהו הכולל . 10 הנוסחה יוצרת התמקדות הולכת וגוברת בציר הנבחר, בדומה לצמצום עדשת מצלמה . בסיפורי האבות רעיון זה מתבטא באופן מובהק על ידי שילוב רשימות היחס של האמצעים הללו משמשים אבני בוחן לדירוג חשיבותה של דמות בסיפור המקראי . וראו אנדרסן, הבלטה, עמ׳ 0 2 . מאהר, בראשית, עמ׳ 148 . ראו לדוגמה : דרייבר, בראשית, עמ׳ ii ; סקינר, בראשית, עמ׳ lxvi ; קוטס, בראשית, עמ׳ 19 – 20 ; וונהם, בראשית 1 – ,1 עמ׳ – ; הנ״ל, בראשית 1 – 0 , עמ׳ 8 2 – 9 2 . 8 ב, ד ; ה, א ; ו, ט ; י, א ; יא, י ; יא, כז ; כה, יב ; כה, יט ; לו, א ; לו, ט ; לז, ב . הנוסחה בפרק ה יוצאת דופן מעט בניסוח שלה ״זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם״ ומקובל לראותה כוואריאנט . יש לציין שמדובר במאפיין ייחודי של ספר בראשית מפני שמחוצה לו הנוסחה מופיעה פעמיים בלבד ( במ׳ ג, א ; רות ד, יח ) . 9 הנוסחה ׳אלה תולדות׳ היא משפט שמני הכולל כינוי רומז בגוף שני רבים – ׳אלה׳, ולפיכך משמש ככותרת לדברים שיבואו בהמשך . ראו ולטקה ואוקונר, תחביר, עמ׳ 130 – ,131 30 ; ז׳ואן-מורוקה סעיף 104 . היו שהציעו שהנוסחה אינה כותרת אלא סיכום וחתימה של כל החומר שלפניה בדומה לקולופונים מהמזרח הקדום ( וייסמן, רמזים, עמ׳ 3 – 4 ; הריסון , הקדמה, עמ׳ 43 – 3 ) . אולם, קשה לקבל הצעה זו מפני שהיא סותרת את הכתוב . כך למשל תולדות תולדות ישמעאל בפרק כה, יב – יח לפי גישה זו הם תולדותיו של יצחק אך ברור שאין הדבר כן . 10 ראו דרייבר, בראשית, הקדמה עמ׳ ii , ופיתוח של הרעיון אצל אלכסנדר, גנאלוגיות, עמ׳ 9 2 ; קאר, בראשית, עמ׳ 323 . להצעות שונות לחלוקת הספר לחלקים על בסיס נוסחת התולדות ולהסברים שונים בדבר היחס בין החלקים השונים ראו : שרברט, תולדות, עמ׳ 4 – ; קוך, עקרון מבני, עמ׳ 183 – 191 ; גארט, בראשית, עמ׳ 123 ; ולטקה, בראשית, עמ׳ 18 ; תומס, תולדות, עמ׳ 1 – 3 .
|
|