|
|
Page:11
11 פתח דבר "הגחלת" — המסורת היהודית — לאורך דורות, היא משימת-העל של העם היהודי, כזו שדוחה כל ערך אחר, קיומי ככל שיהיה . החשש הגדול שלהם היה מחילון ומאיבוד הערכים היהודיים המסורתיים — אסון עצום מנקודת מבט חרדית . "אם הילדים שלי יתגייסו לצבא, הם לא יישארו חרדים", אמר לי אחי . הבנתי את החשש שלו . קשה מאוד לשרת בסביבה ישראלית ולהישאר חרדי . הכאב על נפילתו של הרב אבי גולדברג הי"ד, שנשזר בכאב על נפילתם של חברים, מפקדים ופקודים רבים שלי במהלך המלחמה, התעטף בשאלת היסוד הישנה-נושנה שעימה אני מתמודד כאיש צבא חרדי : האם ואיך ניתן לשלב את החרדים בצה"ל . שמי יוסי לוי . אני חרדי, בן 33 , נשוי ואב לשניים . אני משרת כלוחם וכסמג"ד במילואים, ובקרוב אתמנה בעזרת ה' למפקד גדוד חי"ר בדרגת סגן-אלוף . למעלה מחמש שנים אני עומד בראש עמותת "נצח יהודה", העמותה המרכזית הפועלת לשילוב חרדים בכלל המסלולים החרדיים בצה"ל, ומלווה אותם לאורך השירות . החיבור שלי לשירות הצבאי לא היה מובן מאליו . ההפך הוא הנכון : בנערותי, המושג "צבא" התקשר אצלי לסיפורי ה"קנטוניסטים" באימפריה הרוסית — ילדים יהודים שגויסו בכפייה לצבא הרוסי במצוות הצאר . לנגד עיניי הייתה צפה ועולה הקריאה שבה האמנתי, "נמות ולא נתגייס" . לא שיערתי את גודל השינוי שאעבור בשנים הבאות . חרף הדיסוננס בין המדים הירוקים למדי השחור-לבן, אני גאה על הבחירה לחיות במקביל בשני העולמות הללו, ומאמין שרבים מבני הציבור החרדי יכולים וצריכים לשרת בצבא . מסלול החיים שבחרתי גורם לי לחוש לעיתים קרובות כמי
|
|
|