|
|
Page:14
להיכשל כל הדרך למעלה 14 הסוכנת שם ישבה מול מחשב והקלידה ברעש כאילו היא מנגנת על פסנתר בעוד שהיא אומרת בקול רם את מה שהיא מקלידה ב-ו-ל-ו-ג-נ-ה ! ככה, עם ג׳ . היא עישנה עליי גולף ארוך ושתתה קפה שחור עם חלב אז קצת פחדתי להעיר לה, אבל בסוף אזרתי קצת אומץ וסיננתי ״בולוניה״, אבל היא לא שמעה בגלל הרעש של ההקלדה . היא הדפיסה משהו, שילמתי במזומן מהחסכונות שלי ויצאתי . בדרך לאוטובוס רק חשבתי איזה אנשים מוזרים מסתובבים בבאר שבע ושאני מקווה שמישהו במדינה מתכוון לבדוק את זה מתישהו… את כרטיס הטיסה לבולוניה קניתי עם תאריך חזרה ל- 2004 / 10 / 27 . הייתה לי עצירה במילאנו, החלפה ומשם עוד טיסה של שעה עד לבולוניה . על המטוס עליתי ב- 2004 / 10 / 18 . לקחתי תיק עם כמה בגדים ו- 3,500 יורו במזומן — שזה כל הכסף שהיה לי . לא היה לי מושג אם זה מספיק או לא . מה שכן, ידעתי בוודאות שזה יספיק לי אם אצטרך להסתדר רק 9 ימים . יותר מזה, זה הופך לגבולי . אבל גם ככה לא האמנתי שאגיע לנקודה הזאת אז חייתי עם זה בשלום . תשעה ימים בסך הכל . שבעה, אם מורידים יום הגעה ויום חזרה . במהלך שבעת הימים הללו, הצבתי לעצמי שני תנאים הכרחיים להישארות מעבר לשבעת הימים : למצוא מגורים . למצוא עבודה . אם אעמוד בשני התנאים, התחייבתי לעצמי שאני לא עולה על המטוס בחזרה לישראל .
|
|
|