|
|
Page:9
עם הספר | 9 הקודמים, בא כשהקסם פג והסיט את הווילון מעל מה שעד עתה לא דובר בו . הוא מתחיל "אִין מֵדיאָס רֶס" — באמצע הדברים — במעשה רצח על כבוד המשפחה ; אך לא בשרטוט בלבד, אלא בסיפור עמוק הכולל את כל הדמויות, המאבקים החברתיים, החלומות הכבושים, הבוז, המעשה והשלכותיו . לפני שמוצגות לנו ביירות ותלאותיהם של בני המשפחה בערב הסעודית ובמערב אפריקה, אנו מוצאים את עצמנו בעולם פאודלי, ימי-ביניימי אפילו, שבו "נשים עדיין ייבשו ואגרו גללי פרות כחומר בערה, ילדים שיחקו בעצמות של בעלי חיים כבצעצועים", ואותן נשים הובילו חמורים עמוסים בגדים לכביסה במורד גבעה, מעבר למצודה צלבנית, אל מימיו השוצפים של נהר . קוראים יקרים, חפשו לרגע בגוגל את תמונת הלוויין של הכפר אַרנוּן . הנשים הובילו את חמוריהן אל נהר הליטני, במורד מדרון תלול של שלוש מאות מטרים סמוך למבצר הבופור, ואז החלו מטפסות בחזרה אל מטלות היום, אל קשיי היום, אל בעליהן . חייה של בָּהיגָ'ה, אימו של פואד, היו בפני עצמם טיפוס במעלה א מג'בּשית, כפר שהחיים מדרון תלול במיוחד . היא נישאה לסַיִּד בו אינם נוחים, ואשר נפל בקלות ובמהירות לידי חיזבאללה בשנות השמונים ( כפר הולדתו של שיח' ראע'ב חרבּ, "האייתוללה של המתאבדים" ) . אומללה וסובלת מיחסו המתעלל של בעלה, היא עזבה אותו ואת הכפר ושבה לאל-חִ׳יַאם, כעת גרושה ואם לשלושה ילדים . אחר כך היא נישאה לעלי עג'מי, ופואד יהיה בנם השני . עלי יחליפה עד מהרה באישה צעירה יותר מנבטייה הסמוכה . א תואר כבוד הניתן לגברים אשר זוכים להכרה כנכדיו של הנביא מוחמד דרך נכדיו, חסן וחוסיין ( כל ההערות בשולי הדפים, המסומנות באותיות עבריות, הן משל המתרגם ) .
|
|