|
|
Page:10
[ 10 ] ● בשלב ה - 14 , התפתחתה הקבוצה הטטרפלואידית ( בעלת שני גנומים ) . הצורות האלה נמצאו במצרים העתיקה והן היו נפוצות במזה״ת לפני התקופה היוונית - רומית . המאפיין אותם הוא השיבולת הבלתי שבירה והשחרור המהיר של הגרגירים מהמוץ בשעת הדיש, חיטה קשה המבשילה באקלים חם ויבש . החשוב מהסוג הזה הוא חיטת הדורום שהופיעה במאה ה - 1 . ● שלב ה - 21 נקרא הקבוצה ההקספלואידית, הוא השלב האחרון מבחינה אבולוציונית . הוא מאפיין את החיטה הרכה, וממנו פותחה חיטת הלחם הנפוצה כיום . הוא מצטיין באיכות ובכמות היבול . כפי שניתן לראות, האדם נזקק לפתח חיטים משוכללות יותר משום שהעדיף כמות ונוחות, ציר שיבולת פחות שביר וגרגירים ברי דישה, על פני עמידות בתנאי גידול ומחלות . אנו רואים שהיום במקום ללכת קדימה באבולוציה מנסים ללכת אחורה ולהכליא חיטות עם זני בר כדי להחזיר להן את התכונות האלה . חיטה כיום מגדלים בעיקר כך שבזמן הגידול הוגטטיבי יהיה קר יותר, ובזמן ההבשלה יהיה חם . מזג האוויר באופן כללי מתאים לישראל באיזורים הגשומים יותר, אך לא באיזורים הצחיחים כמו ספר המדבר והנגב . לכן אנחנו רואים שביהודה גידלו פחות חיטה ויותר שעורים . בשומרון ובגליל לעומת זאת גידלו יותר חיטה ופחות שעורים . שעורה : כאמור, כמו חיטה, השעורה התרבותית פותחה משעורת הבר כך שציר השיבולת שלה יציב יותר ובלתי מתפרק בעת ההבשלה . כנראה ששעורת הבר היא שעורת התבור . השעורה התרבותית כמו
|
פראג
|
|