|
|
Page:13
היֵה מה שאתה | 13 ביותר שניתן להביע במילים הוא נהג לומר שרק המודעות קיימת . אך אם התקבלה האמירה בספקנות, היה אומר שאת המודעות לְאמת זו מסתירים הרעיונות השכליים המגבילים ושממשות המודעות היתה נגלית לוּ רק נזנחו רעיונות אלה . רוב חסידיו חשבו כי הגישה הנשגבת הזאת היא תאורטית מדי . הם היו כה שקועים ברעיונות המגבילים ששְׁרי רמנה ניסה לעודד אותם לזנוח, עד שהרגישו שאמת המודעות תתגלה להם רק אם יעסקו זמן רב בתרגול רוחני . כדי לרַצות אנשים אלה המליץ שְׁרי רמנה על שיטה חדשנית של תשומת לב עצמית שלהּ קרא 'חקירה עצמית' או 'חקירת העצמיות' . הוא המליץ על השיטה הזאת לעיתים תכופות כל כך ובאופן כה נמרץ, עד שרבים ראו בה את המוטיב המרכזי, המיוחד ביותר של הנחייתו . אך רבים לא היו מרוצים והמשיכו להתעניין בשיטות אחרות, או שניסו לגרור אותו לשיחות תאורטיות, פילוסופיות . אז היה נוטש שְׁרי רמנה באופן זמני את נקודת המבט המוחלטת שלו ומשׂיא עצה הולמת בכל רמה שבה התבקשה . אם היה נדמה שהוא מקבל ומאשר רבים מרעיונותיהם המוטעים של אורחיו בנוגע לעצמם, היה זה רק כדי להסב את תשומת ליבם אל היבט מסוים בהנחייתו שחש כי יוכל להועיל להם להבין טוב יותר את השקפותיו האמיתיות . הדרך הזאת, להתאים את הנחייתו לצורכיהם של אנשים שונים, יצרה כמובן סתירות . הוא יכול היה, למשל, לומר לאחד שהעצמי האינדיבידואלי אינו קיים, ואז לפנות לאחר ולתאר באוזניו בפרוטרוט כיצד העצמי האינדיבידואלי מתפקד, צובר קרמה ונולד מחדש . אדם המתבונן מן הצד יכול לומר שאפשר ששתי ההצהרות הסותרות נכונות כשהן נאמרות מנקודות מבט שונות, אך ברור שלהצהרה הראשונה יש תוקף רב יותר כשהיא נאמרת מנקודת המבט המוחלטת של חווייתו של שְׁרי רמנה . נקודת מבט זו, המתומצתת בהצהרתו שרק המודעות קיימת, היא בסופו של דבר האמצעי היחיד להערכת האמת היחסית שבהצהרותיו השונות והסותרות . אם הצהרותיו האחרות סוטות ממנה במידה זו או אחרת, אפשר להניח שמידת הסטייה היא דילול של האמת .
|
פראג
|
|