|
|
Page:11
האישה שבי | 11 משנה כמה רעב ועייף היה, עדיין היה חייב לקלוע לסל עוד מאה פעמים לפני שנכנס הביתה . ג'וּן היה קצין במשטרה המקומית של באטון רוז', בירת לואיזיאנה, ובסופו של דבר היו לו עשרה ילדים משלוש רעיות . וככל שאני יודעת, לאף אחד אין מילה טובה אחת לומר על 50 שנות חייו הראשונות . אפילו במשפחה שלי היה נהוג לומר שהגברים של משפחת ספירס הם צרות צרורות, במיוחד באופן שבו הם נהגו בנשים . ג'ין לא הייתה הרעיה היחידה שג'ון שלח לבית החולים הפסיכיאטרי במנדוויל . הוא שלח לשם גם את אשתו השנייה . אחת מהאחיות למחצה של אבי סיפרה שג'וּן התעלל בה מינית מאז שהייתה בת 11 ועד שברחה מהבית בגיל 16 . אבי היה בן 13 כשג'ין מתה על קבר בנה . אני יודעת שהטראומה הזו היא חלק מהאופן שבו אבי התנהג כלפיי וכלפי אחיי, משום שעבורו שום דבר מעולם לא היה טוב מספיק . אבי דחף את אחי להצטיין בספורט . הוא שתה עד אובדן חושים . פעם אחת נעלם לימים שלמים . כשאבי שתה, הוא היה הופך למרושע באופן קיצוני . אבל ג'וּן התרכך ככל שהתבגר . אני לא חוויתי את האיש האכזר שהתעלל באבי ובאחיו . הכרתי במקום זאת סבא שנראה סבלני ומתוק . העולמות של אבי ושל אימי היו מנוגדים לגמרי זה מזה . לפי מה שאימי סיפרה לי, אימהּ, סבתי ליליאן "לילי" פּוֹרְטֶל, הגיעה ממשפחה לונדונית מעודנת ומתוחכמת . כולם ציינו שהייתה סביבה אווירה אקזוטית . אִימה הייתה בריטית ואביה הגיע מהאי מלטה . אחיה היה כורך ספרים . כל בני המשפחה אהבו לנגן ולשיר . במהלך מלחמת העולם השנייה, בערב ריקודים לחיילים, פגשה לילי את סבי, ברני ברידג'ס, חייל אמריקאי . הוא היה נהג של קצינים בכירים ואהב לנהוג מהר . אבל היא התאכזבה כשלקח אותה איתו לאמריקה . היא דמיינה שיהיו
|
|
|