|
|
Page:14
14 על דיאלוג שותפים ליצירת הכוחות שמגשימים את הקיים, כולל כל מה שנחשב בעינינו מוערך או מתועב . המשוררת מאיה אנג'לוּ מספרת את סיפור הפיוס וההתעוררות שלה . כנערה צעירה היא נאנסה על ידי בן משפחתה המורחבת . בסופו של דבר, כדי להשלים עם המקרה נדרש ממנה להכיר בכך שהרגש והאלימות אשר הניעו את האנס קיימים גם בה . כאשר היא מספרת את הסיפור, אנג'לו נוהגת לעתים קרובות לסיים בציטוט מדברי טרנס אפאר, אפריקאי שהובא אל רומא העתיקה כעבד ובסופו של דבר שוחרר, "אני יצור אנושי . שום דבר שהוא אנושי אינו זר לי" . זאת המשמעות של השתתפות באמת . בקצרה, היעד העיקרי של דייוויד בוהם הוא מציאת דרך שונה ומעשית יותר לחיים יחד . הוא הבין כי בעולם שבו התלות ביחסי גומלין הולכת וגדלה, אנשים שאינם מסוגלים ליישם דרך כזאת יתקדמו בהכרח אל עבר הסלמה של סכסוך . כפיזיקאי, הוא הקדיש את חייו לחקר יקום שיתופי, שמשמעותו ממשיכה להתברר . כאדם, הוא האמין שהמשבר הנוכחי הוא הזדמנות ייחודית ליישם הבנה דומה בכל הקשור ליחסי אנוש . אפשר בקלות לבטל את גישתו של בוהם כרומנטית ואידיאליסטית – גם לפי הערכתו, החזון שלו הוא של "תרבות כזאת, שלמיטב ידיעתי, מעולם עוד לא היתה כמותה . . . ( חוץ מאשר אולי ) לפני עידן ועידנים" . אבל ההתנסויות שלי, במהלך חמש - עשרה השנים האחרונות שבהן בחנתי את האפשרות ואת האתגר שבדיאלוג, גרמו לי להעריך אותו באופן שונה לגמרי . עבורי דייוויד בוהם הוא ריאליסט קיצוני . הוא ידע ששום חברה עוד לא חוותה את הקשיים הגלובליים שניצבים בפנינו, ושאין סיכוי רב שנצליח להתמודד עמם ללא שינויים קיצוניים באופן שבו אנחנו מתקיימים – יחד . פיטר מ' סנג'י SoL ( עמותה ללימודי ארגון ) ו - MIT 13 בינואר, 2004
|
פראג
|
|