|
Page:9
9 הקדמה למהדורת הספרות הקלאסית של הוצאת רוטלדג' להתגלות השינויים שאליהם הוא מכוון . "מחשבה נובעת מהבסיס החבוי", כך לדבריו, "וכל שינוי מהותי במחשבה ראשיתו בבסיס החבוי" . הוא חוזר ומדגיש כי לחברה מתפקדת נדרשת תשתית מרומזת "קוהרנטית", שחסרה לנו היום . "משמעות משותפת היא בעצם הדבק שמחזיק את החברה יחד, ואפשר לומר שהחברה שלנו היום משתמשת בדבק מאיכות ירודה למדי . . . באופן כללי, החברה מתאפיינת במארג משמעויות שאין בו קוהרנטיות . למעשה, מארג 'המשמעויות המשותפות' מתאפיין בחוסר קוהרנטיות עד כדי כך שקשה לומר שיש להן בכלל איזו משמעות אמיתית" . כדי להבין מהו דיאלוג אמיתי על פי בוהם, חשוב להבין קודם למה כוונתו ב"חוסר קוהרנטיות" . השימוש במונח זה קצת חריג בתחום ביקורת החברה ועל אחת כמה וכמה בקרב פעילים חברתיים, כי בכל זאת, מקומו הטבעי הוא בשפת הפיזיקה . קרן לייזר מייצרת אנרגיה יוצאת דופן בזכות הקוהרנטיות של האור בלי שיידרש לה בהכרח מקור כוח חזק יותר מזה שדרוש לנורת ליבון, המתאפיינת ב"חוסר קוהרנטיות" . אבל מהי המשמעות של האנלוגיה הזאת בעולם החברתי ? במאמר שלו, בוהם חוזר ומציין לעתים קרובות את האתגר בדיאלוג שפשוט מאפשר לריבוי הדעות להתקיים . אנחנו רגילים כל כך להגן על עמדתנו, להסכים עם דעות שמתאימות לדעות שלנו ולהתנגד לדעות שונות משלנו, ולכן זוהי משימה קשה וכמעט בלתי אפשרית עבורנו פשוט לאפשר לדעות שונות להתקיים . "הגורם המפריע בדרך כלל לקיום דיאלוג", לדבריו, "הוא הנטייה להיאחז בהנחות היסוד ובעמדות ולהגן עליהם" . הדחף הטבעי לשפוט ולהגן, המוטמע במנגנון ההגנה העצמית של המורשת הביולוגית שלנו, הוא המקור לחוסר קוהרנטיות . המשמעות האישית שלנו מתחילה להתאפיין בחוסר קוהרנטיות כאשר היא מתקבעת . השלכה של משמעות מהעבר על מצבים בהווה רק מחזקת
|
פראג
|
|