|
|
Page:12
12 התגלות המלאך בפני הגר וישמעאל מלווה בגילוי נביעה ( באר 'זמזם' ) ולאחר מכן כאמור בבניית ה'כעבה' במכה על ידי אברהם וישמעאל . יוצא שתנועת האיבוד והנידוי הופכת למחווה מייסדת של מקום, ולא סתם מקום, אלא 'מרכז העולם' ( 'אבן השתייה' או לחלופין ה'כעבה' ) , שרק ביחס אליו ההתמצאות בעולם אפשרית . ולבסוף, האקט המייסד חל גם בתחום המסמן — שמו של ישמעאל, שניתן לו מתוך האיבוד וההתגלות . אם כן, סיפור ההליכה לאיבוד הוא סיפור של פירוק והרכבה, פיצול והאחדה, הרחקה והשבה, היעלמות והופעה, גלות והתגלות — סיפור שעוד נלמד את שיעורו בנוסח משחק 'פורט-דה' [ fort - da ] אצל פרויד . עם זאת, הוא גם סיפור של פצע שאיחויו איננו שלם, סיפור של עקירה שאינה מוצאת מושב — לא בעולם ולא בספרות . סיפורו של ישמעאל מסמן את ההליכה לאיבוד כחוויה מייסדת של אובדן, שאומנם נבלעת בתוך סיפורי גירוש, גלות וגאולה, אך עדיין אפשר וצריך לייחד לה סגולה . הכוונה היא להתנסות עמוקה של אי-התמצאות ואי-התמקמות המהווה משלב בתוך חוויית הקיום, ואותה נבקש לייחד ולחקור . חיבור זה מבקש להאזין לרגע אחד ומיוחד — לרגע ההתעוררות במדבר, בטרם נעשה מקום, בטרם הוּשב ישמעאל למקומו בקוראן או במדרש, באותו מרחב-זמן שבטרם היענות .
|
|