|
|
Page:13
זוהר ויימן קלמן 13 לזמן . כאשר הדוברת מעדיפה את הנמענת שלה נעלמת ובוחרת להמתין לשווא ולראות בנמענת את "אשר לא יבוא עוד לי", היא יוצרת זמן קווירי של ציפייה אל הבלתי אפשרי, ציפייה המתנגדת לעתידיוּת מעצם הנרטיב שלה ובאמצעות מבנהָהדקדוקי . היעדר ההגשמה נכתב אל תוך דבקותו של השיר בזמן הווה . שני הניסוחים בשיר החורגים מן ההווה משתתפים בהבניית המורכבות הטמפורלית של השיר, יותר משהם מייצגים חלופות בעבר או בעתיד . הראשון הוא ההצהרה המציינת את אי-ההגשמה של מה "שלא יוכל היות", המשתמשת בהטיית העתיד "יוכל", אבל רק בצורה של שלילת האפשרות . השני הוא "ואען לקראתֵךְ אני" . הצהרה זו יכולה להצביע על תשובה עתידית, "ואענה ( אני ) ", כמקובל בעברית מודרנית . עם זאת, אפשר לקרוא אותה כתשובה בעבר, כאשר הווי"ו היא וי"ו ההיפוך, צורה דקדוקית מקראית שמשמעותה פעולה שהושלמה : כלומר התשובה כבר ניתנה . כשבת-מרים שואבת צורות מן העברית התנ"כית, היא מתמודדת עם היסטוריה לשונית וספרותית שנשים הודרו ממנה לאורך הדורות . כשהיא נסמכת על העברית המודרנית, היא משתתפת ביצירת שפה עתידית לשירה . המתח בין הזמן הדקדוקי המודרני, שלפיו הדוברת בשיר תענה לנמענת, ובין האספקט המקראי של הפועל, שלפיו זו כבר השיבה לה, יוצר זמן א-היסטורי . השילוב בין ציפייה לחוסר הגשמה חושף את מושג הקוויריות כקטגוריה המתעלה מעל הפרקטיקה המינית ומתקיימת ביחס לזמן עצמו . עם זאת, דווקא הזמן הא-היסטורי הוא שמאפשר לי את הקריאה הקווירית בהווה של אותו מפגש בלתי אפשרי . שהנה, אם לא תבוא הנמענת, תבוא הקוראת ; בכל פעם שהמילה "את" נשמעת מפי הדוברת, נכנסת לתמונה גם הקוראת ; כשהדוברת חוזרת על הביטוי "את לי", מתחולל מפגש בלתי מתווך בין הקוראת לדוברת . אלא שפנייה ישירה זו היא בה במידה גם מעוכבת ובלתי אפשרית, מעצם טיבה של הפנייה השירית ( שכבר התקיימה ואינה יכולה לקבל 11 אך גם בשל אי-האפשרות של המפגש, שהייתה לתמה החוזרת בשירתה מענה ) , 12 עוד אמצעי המדגיש את נוכחותה של קוראת השיר הוא האופי של בת-מרים . הטקסטואלי של אי-המפגש . הפנייה ( המדוּוחת ) היחידה של הנמענת אל הדוברת היא בקריאה ( "את קוראת" ) , על כפל המשמעות של הפועל . כפל משמעות נוסף מחזק את האספקט הטקסטואלי, כאשר נאמר שאותה פגישה נמנעת "בטרם עוד ראתה אור", ביטוי המהדהד את הדפסת השיר ופרסומו . ואכן, סיפור פרסומו של השיר מתכתב ישירות עם אותו ביטוי מורכב של תשוקה וטמפורליות שאני דנה בו כאן, וחושף דיאלוג קווירי אינטרטקסטואלי בלתי צפוי, שעמדתי עליו רק אחרי שנים רבות של עבודה עם השיר . המפגש האישי שלי עם בת-מרים נבע מתוך חיפוש אחר היסטוריה השוכנת מחוץ לקאנון הספרותי העברי . אף על פי שבת-מרים הייתה מושא לשבחי
|
|