|
|
Page:12
12 קוויר מאמע לושן הבית השני מעורר את "וַדְאֵי הַחוֹלֵם לִהְיוֹת", אך מכריז "עַל מַה שֶּׁלֹא יוּכַל הֱיוֹת" . ההצהרות הפרדוקסליות הללו מדבררות אפוא הבטחה ושלילתה . בבית השלישי פותחת בת-מרים בדיאלוג : "אַתְּקוֹרֵאת, חוֹזֶרֶת לֹא-נִרְאֵית, וָאַעַן לִקְרָאתֵךְאֲנִי" . אלא שבבית הבא מתברר שהדוברת מעדיפה את הנמענת נעלמת מראש, במסתור ( "בְּסִתְרֵי מֶרְחַקִּים" ) . הנמענת ממתינה כביכול לדוברת, המסתתרת גם היא, ב"סתרי מרחקים" כמו הנמענת, שלא תבוא, כפי שהשיר מגלה בסופו . קריאה בדיעבד של תשוקה זו כקווירית או לסבית, כאשר בת-מרים עצמה אינה טוענת לזהות שכזו, חושפת את תפקידי כקוראת קווירית, תפקיד שנילון מכנה "ידיד . ה הרמנויטי . ת", שיכול . ה לזהות ולהזדהות עם תשוקות שלא היו 7 בעבר . מובן שפרשנות זו אינה או שלא היו יכולות להיות נגישות ליוצרים . ות מבקשת לטעון לשום סוג של "אמת" בנוגע לחוויה או לתשוקות של בת- מרים . הקריאה הקווירית שאני מציעה לשיר אינה מעוגנת בפרקטיקה המינית של המשוררת, והדיון שאני מנהלת באמצעות השיר, על התנגדות לרבייה ולעתידיוּת הטרונורמטיבית, אינו מסתמך על הביוגרפיה שלה . בת-מרים ילדה שני ילדים משני גברים במהלך שנותיה בברית המועצות . בתה, מרייסה בת- 8 מרים כצנלסון ( 1925 – 2015 ) , הותירה לנו רשמים יפהפיים על אודות אמה . בנה זוזיק ( יליד 1928 ) נהרג במלחמת 1948 . כאמור, העדות המשמעותית ביותר לקריאה של תשוקה לסבית "ממשית" בשיר היא אולי המחסום שהדוברת מציבה מול האפשרות להגשמתה . חוסר המימוש המתואר בשיר תואם, כאמור, היטב את הסבירות שבזמן ההיסטורי שבת-מרים כתבה בו, ראשית שנות השלושים של המאה העשרים, התשוקה הלסבית, אם הייתה בכלל, ואילו באה לידי ביטוי, לא הייתה מתקבלת בעין יפה . ואכן, דווקא תיאור האהבה הקווירית כדבר בלתי אפשרי, טרגי ומועד לכישלון הוא המאפשר לנו לזהות אותה ברגעים היסטוריים שבהם הייתה אסורה . בניגוד למחקרים מוקדמים בלימודים הומוסקסואליים ולסביים, שנטו להכחיש את 9 לאב חשיבותן של אותן עדויות מדכאות, הת'ר לאב מציעה דווקא לשוב אליהן . מגדירה מודל קווירי של "הרגשה לאחור" ( feeling backward ) ומראה כיצד תחושת אי-השייכות של א . נשים בעלי . ות זהות קווירית בעבר, בשל הדרתם מנרטיבים של התקדמות, חיוביות ויצרנות, יכולה לספק לנו נקודת חיבור אל אותו עבר, באמצעות היכולת שלנו להרגיש לאחור ( אחורנית בזמן ובתנועה 10 חוצת-זמן ) , ובתוך כך ליצור גניאלוגיה אפקטיבית ו"עתיד הפונה לאחור" . אותו "עתיד הפונה לאחור" מהדהד ביצירתה של בת-מרים את העתיד הבלתי אפשרי בהווה של שירתה . קריסת העתיד אל ההווה מבשרת צורה אחרת של קוויריות, קוויריות ביחס
|
|