|
|
Page:12
12 סודות שמים וסודות אדם ״ליקוטי מוהר״ן״ היה אבן השתייה ממנה התרקמה הספרות הברסלבית 4 היצירה הברסלבית לא פסקה לאורך הדורות, אבל לא תמצא בה הגות לדורותיה . 5 הספרות הברסלבית לדורותיה ודרשנות שאיננה נשענת על הספר ״ליקוטי מוהר״ן״ . רואה את עצמה כתורה שבעל פה המעטרת את התורה שבכתב – הספר ״ליקוטי מוהר״ן״ . לדוגמה, ביצירתו הדרשנית וההגותית של ר׳ נתן מנמירוב, תלמידו הגדול של ר׳ נחמן, נמצא את הספר ״ליקוטי תפילות״, שבו ר׳ נתן הופך כל תורה ותורה מהספר ״ליקוטי מוהר״ן״ לתפילה, את הספר ״קיצור ליקוטי מוהר״ן״, שבו הוא מנסח את תמציתה ועיקרה של כל תורה ותורה, ואת הספר ״ליקוטי עצות״, שבו הוא מקבץ את ההנהגות הלכה למעשה הנגזרות מהספר ״ליקוטי מוהר״ן״ . ביצירתו המונומנטלית, ״ליקוטי הלכות״, שהיא אחת היצירות החסידיות הגדולות והמפוארות בדורו, פותח ר׳ נתן כל דרשה ודרשה בשבעת הכרכים של הספר בציון התורות ב״ליקוטי מוהר״ן״ שעליהן הוא נסמך ובהבאת תקציר מתוך דרשות אלו שאותן הוא יְפתח בדרשתו . ר׳ נתן מתגלה ביצירתו זו כיוצר מקורי, בעל מעוף והוגה נועז, אך עם זאת כל דרשותיו 6 סופן ותחילתן נעוצים בספר ״ליקוטי מוהר״ן״ . גם היצירות החשובות בדורות הבאים בחסידות ברסלב מושתתות במובהק על הספר ״ליקוטי מוהר״ן״, ואף הביאורים למעשיותיו של ר׳ נחמן מתמקדים בדרך כלל בניסיון 7 למצוא פירוש ופשר למעשיות מתוך קישורם לדרשות בספר ״ליקוטי מוהר״ן״ . 4 ספר סיפורי מעשיות של ר׳ נחמן נתפס אף הוא כספר נשגב ונפלא, אך למעשה החיים הברסלביים והספרות הברסלבית לדורותיה התרקמו בראש ובראשונה סביב הספר ליקוטי מוהר״ן . 5 בדור האחרון התפתחה תופעה חדשה של אדמו״רים ורבנים חסידיים שיש להם שייכות עמוקה, רעיונית וחברתית, לר׳ נחמן ולחסידות ברסלב, אך תפיסתם העצמית ומעמדם בעיני חסידיהם היא כאדמו״רים בפני עצמם והתורות שהם מחדשים אינן קשורות בהכרח לר׳ נחמן ולספרות הברסלבית לדורותיה . דוגמה לכך הוא הרב יעקב מאיר שכטר, העומד בראש קהילת קרן אור . 6 בברסלב ראו בעניין זה את ייחודו של ר׳ נתן לעומת חסידים אחרים של ר׳ נחמן שהיו אף הם בעלי שיעור קומה וכתבו חידושי תורה, אך יצירתם לא תפסה מקום במורשת הברסלבית בגלל שדבריהם לא נשענו באופן מובהק על ר׳ נחמן . ראו שיח שרפי קודש, ב, סעיף תשיט, עמ׳ קעז ; ר׳ לוי יצחק בנדר, דיבורי אמונה, ב, עמ׳ עז - עח . 7 ההתייחסות היא ליצירות בתחום הדרשנות והפרשנות, אך ישנה גם כתיבה העוסקת בחומרים היסטוריים והגיוגרפיים . יוצא מן הכלל הוא ר׳ נחמן מטשהערין, שלצד הספרות הברסלבית המובהקת שכתב ושמתבססת על הספר ליקוטי מוהר״ן ( כגון אוצר היראה, למברג תרל״ד ; פרפראות לחכמה, למברג תרל״ו ; יקרא דשבתא, למברג תרל״ו ; ירח האיתנים, ירושלים תשי״א ; נחת השולחן, ירושלים תר״ע ; זמרת הארץ, למברג תרל״ו ועוד ) הוא כתב גם שני ספרי ליקוט מראשוני החסידות : לשון חסידים, למברג תרל״ו ; דרך חסידים, למברג תרל״ו . מובא בשמו שנימק זאת בחשש שחסידי ברסלב ישכחו את תורת הבעש״ט ( שיח שרפי קודש, ג, שעג, עמ׳ קמו ) .
|
|