|
|
Page:13
המציאות השתנתה ! מותק, המכונות הגיעו 13 באוניברסיטת דארטמות׳ במסגרת הצעה של קבוצת חוקרים, ביניהם ג׳ון מקארתי ומרווין מינסקי, לסדנת מחקר ראשונה שדנה באפשרות 3 על פי חוקרים אלה, בינה מלאכותית הוגדרה ליצור מכונות חכמות . דרך הפקודות המדויקות שיש לתת למכונה כדי שתגיע לביצוע המשתווה לביצועי בן אדם . כלומר, מהרגע הראשון מדובר היה בתחום שנמצא במרוץ לחיקוי הבינה האנושית . בשלב מוקדם זה, בשנות החמישים, המתכנתים השתמשו בלמידת מכונה מבוססת כללים ( Rule - based AILearning ) , שבה הם כתבו פקודות ברורות למכונה בשפתה, והנחו אותה לבצע פעולות בסדר מסוים . איכות הביצוע של המכונה הייתה תלויה בכוח החישוב ובאיכות הפקודות שניתנו לה . לדוגמה, פותחו תוכנות שיכלו ליישם את חוקי משחק השחמט . עובדה מעניינת היא שתחום זה במדעי המחשב התפתח בד בבד עם תחום נוסף — הרובוטיקה . כבר בשנת 1961 חברת GM ניסתה לפתח רובוט שיבין שפה טבעית . חיבור משמעותי נוסף היה בין מדעי המחשב למדעי המוח . בשנים הללו הבנת רשתות קוגניטיביות במוח האנושי חוללה שינוי מהותי גם בתחום המחשוב . רעיון זה הוביל להתפתחות של רשתות עצביות ( Neural Networks ) — מערכות מחשב המדמות את האופן שבו רשתות של תאי עצב ( נוירונים ) במוח מעבדות מידע . רשתות עצביות מורכבות משכבות רבות של יחידות עיבוד המחוברות זו לזו, כאשר כל שכבה לומדת לזהות מאפיין מסוים מתוך הנתונים שהוזנו למערכת . עם השנים גברה היכולת ליישם רשתות עצביות מתוחכמות יותר, והובילה לטביעת המונח רשתות עצביות עמוקות ( Deep Neural Networks ) באמצע שנות ה- 60 על ידי ולנטין לאפה ואלכסיי יאבקנקו . רשתות עצביות עמוקות הן שיטה מתקדמת בלמידת מכונה, שמחקה את אופן הפעולה של המוח האנושי, המורכב ממיליארדי נוירונים שמאפשרים לנו לאחסן ולעבד מידע, ולהגיב במהירות לשינויים בסביבה . ב- 2024 זכו בפרס נובל לפיזיקה פרופסור ג'פרי הינטון מאוניברסיטת טורונטו ופרופסור ג'ון
|
לימור ליבוביץ
|
|